יום רביעי, 30 בספטמבר 2009

צ'וקור(ייה)



מאפה התרד הזה הוא מאפה בלקני הידוע בשמו הטורקי 'צ'וקור' ובשמו הבולגרי 'בניצה', אני קוראת לו אוכל ישראלי כי בעיני יש בו קצת משם וקצת מפה, ירוק של תרד עם לובן הגבינה המלוחה ומבחוץ הבצק, ובו הכל זהב הכל זהב.
ענת סיפרה לי על המאפה הזה כבר מספר פעמים (הדם הבולגרי מגיע עם מתכונים קומפלט), ויחד הגענו למסקנה שלכל בית ישראלי יש את הבורקס המשפחתי שמאפיין אותו, על פי מתכון שהעלו האבות (נו טוב, האמהות) מארץ המוצא. אצלנו בבית מדובר במאפה דומה לזה אבל במילוי פיטריות עם בצל או תפוח אדמה ובטטה - אויי זה כל כך טעים.חשבתי לעצמי שאין יותר מתאים ממתכון משפחתי לתקופה משפחתית כמו תקופת החגים, הרי כל מפגש כעת הוא כנס אוכל רחב היקף וכולל שולחן עמוס תבשילים.

כדאי לנסות את הצ'וקור כי הוא קל להכנה, מהיר וטעים ביותר, וגם כי שברגע שמתפשט ריח של מאפה טרי בבית הלב פשוט מתרחב.

תודה מכל הלב לענת ריב"א על האפיה והעריכה מטעם הוט

חומרים:
בצק עלים קפוא (צריך קצת פחות מחצי קילו = חצי חבילה סטנדרטית)
קופסת עלי תרד שטופים
קופסת של גבינה בולגרית 5% (גוש אחד - לא פרוסות או קוביות. כן, יש הבדל בטעם)
ביצה אחת
חופן שומשום לציפוי

ההכנה:
מפשירים את בצק העלים במקרר כשעתיים לפני ההכנה עד שהוא נוח לעבודה אבל לא רך מידי, שימו לב, כשהבצק רך מדי הוא עלול להיות קשה לעבודה.
מחממים את התנור ל-200 מעלות.


המילית:
קוצצים דק את התרד ומעבירים לקערה. חותכים את הגבינה המלוחה דק עד שהיא מפוררת לחלוטין ומוסיפים לקערת התרד. מערבבים את שניהם לתערובת אחידה.


המאפה:
פורסים את הבצק לפסים של כ- 10 ס"מ על משטח מקומח ומרדדים (בלי להשתגע, זה לא צריך להיות דק-נייר).
באמצע של כל "פס בצק" מניחים מלית של תרד+גבינה. ובבקשה לא להעמיס כמות גדולה מידי.

את הבצק שבמרכזו הנחנו את התערובת סוגרים כלפי מעלה בתנועת צביטה ויוצרים צינורות ממולאים – כן, בדיוק בשביל זה מצורפות התמונות. התנועות של ענת מלאות סטייל ואופי והיה קשה להעביר אותן בתמונות סטילס. בואו נגיד שפשוט תנסו לעשות כמיטב יכולתכם כדי שהסגירה תהיה
טובה (אחרת המילוי יתפרץ החוצה) ואסטטית. סתם כי זה נחמד.

על תבנית מרופדת בנייר אפיה, מניחים את "הצינורות" בצורת שבלול, מהמרכז החוצה כשהסגירה כלפי מעלה.

נותנים לכל חלק לנשק את החלק שאחריו, אבל לא צריך להתאמץ להדביק אותם ממש יחד (שוב – מזל שיש תמונות). מכוון שהבצק מעט טופח מומלץ להשאיר טיפה רווח בין חלקי הספירלה.
מברישים (כדאי עם מברשת סיליקון, אבל סבתא של ענת הברישה עם סתם מברשת מטבח של פעם ויצא ט-עים) את המאפה בביצה טרופה (רק חלמון יעשה את הכל יותר שחום, רק חלבון יביא ברק, וביחד קצת מזה וקצת מזה) ומפזרים מלמעלה שומשום בנדיבות.

זהו. לתנור ל-20-25 דקות עד שנראה זהוב ויפה וכבר אי אפשר להתאפק כי הריח מחרפן את בני הבית והשכנים.



יום שלישי, 29 בספטמבר 2009

קצת צילומים של תל אביב

צילמתי קצת את תל אביב בלילה.







יום חמישי, 24 בספטמבר 2009

"תן לחיות ותן לטעות, תן לעצמך לסלוח..פשוט לאהוב"

הפוסט של רויטל לקראת יום כיפור מוגש לכם באהבה. אני יודעת כמה רויטל השקיעה בפוסט הזה לכן אני בטוחה שהמעבר יהיה ישיר מלבה אל ליבכם.

תודה מיוחדת לענת ריב"א: עורכת מטעם הוט


"עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו"
(משנה, יומא פרק ח' משנה ט)

זוהי תחילתה של השנה החדשה והכול עדיין חגיגי ומריח מהתחלות חדשות. עוד הדפים לבנים וחלקים בספר, רק מחכים שדברים טובים יכתבו בהם. כולנו מתחילים את השנה מלאי כוונות טובות כאילו היינו מדריכת יוגה שאנטית. יומיים אל תוך השנה החדשה והאידיליה הקוסמית הזו נסדקת אצלי, כשחבר קרוב פוגע בי. שלום לך שנה חדשה...למה דווקא אצלי היא מתחילה ככה??
למרות סקרנותכם הגואה, לא אפרט מה קרה שם.


החשוב הוא, שמאוד רציתי להגיד לו משפט דרמטי בסגנון הסרט קיל ביל: "את הסליחה שאתה צריך לבקש ממני, תבקש מאלוקים, כי הוא יותר סלחן ממני". אבל כמו שאומרים, טיימינג זה הכול בחיים, כי דווקא בשיא ההעלבות והכעס, עולתה בי ההכרה שאנחנו נמצאים בימים של תשובה ושל חשבון נפש שנתי. הימים האלה, שיש הנוהגים לקום בהם בכל לילה ולומר סליחות, הם ההקדמה ליום הכי רוחני וקדוש בשנה - יום כיפור.

אז בעוד אני נושכת את השפתיים, שאלתי את עצמי, למה היום לא יכול היה להיות סתם יום בחודש חשוון או תמוז? הרחק מיום כיפור, שבו אנו נקראים להתעלות מעל הטבע האנושי כאילו היינו מלאכים, לכפר על מעשינו ולהתפלל לסליחה של אלוקים ושל החברים שלנו.
נכון, זה יכול להישמע מעט צבוע, כל הקטע הזה שצריך להתעלות מעל עצמנו דווקא ביום כיפור, וכולם יודעים שלסלוח כדאי כל השנה. איך עושים את זה? הנה טיפ בחינם מספר "מסילת ישרים" (ספר המידות): כותב הרמח"ל, כי הדרך הבטוחה לוודא שאנו הולכים בדרך הישר, היא עשיית חשבון נפש מדי לילה אשר מביא להכרה בטעויות , לחרטה ולבקשת סליחה ומכאן לתיקון וקבלה לעתיד שלא נשוב עוד על אותו מעשה.
הכול נראה פשוט וברור מאליו לכולם, אבל בהנחה שאתם לא נזירים בודהיסטים איך קורה שבכל זאת אנו לא מיישמים ונוטים לסטות מהמסלול? ואולי,כן..בוא נודה בזה, גם מדחיקים את זה לפעמים...

תן לחיות ותן לטעות, תן לעצמך לסלוח..פשוט לאהוב"

(למה לי לקחת ללב א.איינשטיין ש.חנוך)

בכל שנה אני שואלת את עצמי איך היושב שם למעלה רואה מה שאנחנו עושים במשך השנה - כועסים, פוגעים, מעליבים, מתנשאים ומזלזלים בכבודם של אחרים. טוב, אולי לא הכול יחד, ואולי לא בכמויות של סוחר סמים לקטינים מכלא מעשיהו. אבל (וזה אולי ישמע מופרך לחלקכם) אנחנו לא מושלמים וכולנו מתנהגים כך מפעם לפעם. ועדיין הוא נותן לנו את הצ'אנס הזה מדי שנה לבוא ולבקש סליחה. אז איך הוא לא מתייאש מאיתנו?
אז כן, עדיין לא נמאס לו (עובדה שעוד לא יצא מזכר מהשמים לבטל את יום כיפור לאלתר). הציפייה מאיתנו היא כנראה לא להיות קדושים, כי אנחנו בשר ודם וכדרך כל אנוש גם עושים טעויות.
הציפייה היא שנבוא אל היום הזה באמונה שאנחנו לא מתכוונים לחזור על מעשינו השליליים. מה שנקרא "אחטא ואשוב" לא עובד כאן. צריך באמת ובתמים לקוות שהשנה לא נוציא מתיקיית דואר הזבל של מוחנו את אותם הדברים מהשנה החולפת. להאמין שהשנה זה יהיה אחרת. ואם אלוקים נותן לנו את ההזדמנות לבקש סליחה אמיתית מהלב, מי אנחנו שלא נסלח לאחרים ואף נבקש סליחה בעצמנו.
ובכלל מי רוצה להתעסק עם קארמה? הרי זה ידוע karma is a biaaatch



לרגעים של צאת יום כיפור יש שקט מיוחד שקשה לתארו במילים, שקט שמכיל בתוכו חשבון נפש עמוק והבטחות לשנה החדשה, אז הנה כמה דברים בניחוח אוֹרְיֶנְטָלִי שיכולים להמתיק את השעות האלו:


מיץ תפוחים עם חתיכות קוקוס
עוגיות מזל כדי לעזור לגורל להעביר אלינו מסרים לשנה החדשה
סוכריות דבש לשנה מתוקה
שבבי קוקוס מתוקים שמעבירים בסבבה את טעם הצום מהפה

(את כל הדברים הטעימים האלה קניתי ב"טיב טעם")






הפוסט האוֹרְיֶנְטָלִי הזה מוקדש באהבה למירב ודרור שמטיילים כבר יותר משבועיים בסין, ממתינים לשובכם.

יום רביעי, 23 בספטמבר 2009

סופגת תרבות בערב סתוי

הדבר היותר כייפי בתל אביב זה שפתאום יכולה להפתח ממש מאחורי הבית תערוכה שמציגה אומנות משובחת של אומנים מקומיים ואומנים בן לאומיים. ביקרתי ביום האחרון של "קרקס אוניברסאליס בע"מ", זו תערוכה שהתקיימה במתחם נחושתן כחלק מהביאנלה של תל אביב יפו וכחלק מאירועי 100 שנה לתל אביב. עד עכשיו כתבתי מלא מילים את חלקן לא הבנתי לכן בואו ניתקדם, הנה כמה עבודות שאהבתי מאוד.


דרך אגב בחול המועד סוכות תיפתח מול הדירה שלי במתחם התחנה תערוכת צילום משובחת שתציג עבודות של צלמים מובילים מהארץ ומהעולם. לא לפספס!

















יום חמישי, 17 בספטמבר 2009

שנה טובה


בשכונה הקטנה נווה צדק מבקרים בדרך כלל רק עורבים, דרורים ויונים, מקסימום שממיות. לכן הופתעתי לראות הבוקר דוכיפת בודדת מפזזת בין עלי השלכת. אני גרה שנים בשכונה ולא נתקלתי בה בעבר, לכן בחרתי להתייחס למפגש כחוויה מעשירה ולבדוק מה אני יכולה ללמוד לקראת השנה החדשה מציפור זו, אשר לפני כשנה זכתה בגמר "ציפור נולד" והוכרזה כציפור הלאומית.
מנימוקי השופטים על זכיית הדוכיפת במקום הראשון:


דנה אינטרנשיונל: ציפור יפה וצבעונית, בעלת כתר מלכותי, ומצד שני אינה לוקה בסנוביות ומבקרת לרוב בגינות הבית ובמדשאות כך שכולם יכולים לפגוש בה ולהכיר אותה אישית.

ולכן חשוב לנו השנה להיות חברותיים, פתוחים וסבלניים.

גל אוחובסקי אומר: הדוכיפת מופיעה במקורות כסמל לחוכמה.

אז שתהיה לנו שנת לימוד, יצירה והתפתחות אישית ורוחנית.

מרגול אומרת: חסר מקומות קינון? הדוכיפת מסתדרת! מקננת בקירות ובסדקים ומתמודדת יפה עם מצוקת הדיור.

שתהיה זו שנת תושייה וגמישות, ואם כבר אז גם קינון ורבייה.

צדי צרפתי אומר: יש שוויון בין בני הזוג, הזכר והנקבה שניהם יפים וצבעוניים. במקרה הדוכיפתי, שני בני הזוג אף מתחלקים בטיפול המסור בגוזלים.

אם כך שתהיה לנו שנת שיווין בשכר בין גברים לנשים (פשוט פרנסה טובה לכולם), שיווין בין בני האדם, חרות ובריאות כי זה אף פעם לא הזיק לאף אחד.
וצביקה פיק כהרגלו מסכים עם מה שכולם אמרו לפניו ורק מדגיש שהיא פשוט נראית כל כך טוב...



לקראת השנה החדשה צילמנו בדירתם היפה של עדי ואריאל רעיון למתנת חג מתוקה: 2 מתכוני עוגיות שאני בטוחה שיקרבו לבבות וישמחו את המארחים במידה ותחליטו להעניק אותם כמתנת חג. המתכון הראשון (של קרין גורן) הוא מתכון מורכב יחסית, שעדי הכינה ומופיע כאן בצילומים. המתכון השני מתגלגל במשפחתי, אין לנו מידע מדויק על מקורו, ונתקלתי בגרסאות שונות שלו לאורך השנים. הוא פשוט ונוסה בהצלחה מסחררת אין ספור פעמים.


תודות: לעדי עפר-קדם אשר פתחה ברוחב ליבה הידוע את ביתה כדי שנוכל ליהנות מצילומים נפלאים ולענת ריב"א, עורכת מטעם הוט.



עוגיות שוקולד מושלגות של קרין גורן

כמות: כ-50 עוגיות


באתר של קרין גורן, גורו העוגיות והמתוקים תוכלו למצוא כמובן רעיונות נוספים.
http://www.carine.co.il/htmls/home.aspx



חומרים:


350 גרם שוקולד מריר

50 גרם חמאה

3 ביצים

1/2 כוס (100 גרם) סוכר

3 כפות ליקר או חלב

3/4 כוס גדושה (120 גרם) קמח

1 כפית אבקת אפייה

1 כוס (100 גרם) שקדים טחונים

לציפוי אבקת סוכר


אופן ההכנה

ממיסים יחד שוקולד וחמאה. במיקסר מקציפים ביצים וסוכר 5 דקות במהירות גבוהה. מקפלים את קצף הביצים לתערובת השוקולד המומס. מקפלים פנימה גם ליקר. מנפים מעל קמח ואבקת אפייה ומקפלים. מערבבים פנימה שקדים טחונים. מתקבלת בלילה נוזלית, וזה בסדר. מכסים בניילון נצמד ומעבירים למקרר ל-4 שעות או עד שהתערובת מתקשה. מגלגלים את התערובת לעיגולים בקוטר כ-4 ס"מ. מכינים כלי אחד עם סוכר וכלי שני עם אבקת סוכר. מגלגלים כל כדור בצק בסוכר, ואחר כך באבקת סוכר. מניחים באופן מרווח על תבנית מרופדת בנייר אפייה. לציפוי מסיבי יותר ומראה דרמטי של העוגיות, מגלגלים פעמיים באבקת סוכר, בהפרש של כמה דקות, כי חלק מהאבקת נוטה להיספג.אופים בחום של 190 מעלות למשך 7-8 דקות בלבד. העוגיות ישתטחו וייסדקו מאוד, אבל יהיו עדיין מאוד רכות למגע. זה בסדר – במהלך הצינון הן מתקשות. אפיית יתר מייבשת את העוגיות (הן אמורות להישאר עסיסיות במרקם המזכיר בראוניז בפנים). מצננים לחלוטין ושומרים בכלי אטום בשכבה אחת, בטמפ' החדר

גיוונים:

לטעם תפוז: מוסיפים קליפה מגוררת מתפוז אחד, ומשתמשים בליקר תפוזים.לטעם אגוזי לוז: משתמשים בליקר אגוזים (למשל פרנג'ליקו), ומחליפים את השקדים באגוזי לוז קלויים וטחונים.לטעם קפה: מחליפים את הליקר בליקר קפה , או באספרסו חזק מוכן וקר.



עוגיות טחינה

חומרים:
1 כוס טחינה גולמית (רצוי "הנסיך" אבל לא חובה)
1 כוס סוכר
3 כוסות קמח
200 גרם חמאה
1 שקית אבקת אפיה
חופן שקדים חצויים

אופן ההכנה
מערבבים לבצק את החומרים לבצק ויוצרים עיגולים.
על העוגיות במרכז כל עיגול אני ממליצה להוסיף חצי שקד כשהצד העגול כלפי חוץ.

אופים בחום ב- 180 מעלות עד השחמה.





















יום שני, 14 בספטמבר 2009

מיני מאפינס של אחות של ענת ריב"א


במיוחד לכבוד מבקר ה- 500 בבלוג MORANA , מתכון שפרסמתי בעבר בפייסבוק, אחד כזה שתמיד נחמד להיזכר בו ויכול גם לשמש כמתנה נחמדה לחגים.

כ-30 מיני מאפינס של ענת ריב"א:

בזמן שהתנור מתחמם ל- 180 מעלות, מערבבים בקערה:
2 כוסות קמח (לא תופח)
2 ביצים
2 יוגורט דנונה עם פרי (איזה שבא לכם)
1 שקית אבקת אפיה
1 שקית סוכר וניל
3/4 כוס סוכר (אפשר חום)
3/4 כוס שמן
קורט קינמון


תוספות – אפשר להוסיף 3-4 כפות של שוקולד צ'יפס ו/או פירות שמתאימים ליוגורט (למשל ליוגורט פירות יער מוסיפים חתיכות של פירות יער), אבל לא חייבים.




משמנים קלילות 2-3 תבניות מיני-מאפינס (תלוי בגודל השקעים ובצורתם) – גם אם הן עשויות סיליקון.


מעבירים את התערובת לתוך השקעים עד ¾ הגובה בכל שקע, שיהיה לחמודים מקום לגדול ולתפוח.

אופים כ-20-25 דקות עד שנראה יציב, זהוב והקיסם יוצא לח. וכדאי גם לטעום. אחד, אין צורך לטעום חמישה, בגדול יש להם את אותו טעם.




יום חמישי, 10 בספטמבר 2009

פילה דג טרי בעישבוב ים תיכוני על מצע פירה מושחת וסלסת עגבניות



לאחרונה הבנתי שהאישיות של הבלוג מתגבשת מפוסט לפוסט, ולכן חשתי חרדה כאשר תקף אותי מחסום יצירתי אי שם בתחילת השבוע. איך אוכל לטפח את הבלוג מול מחסום שכזה?
ביום שלישי בערב, מרוב ייאוש התחלתי לחפש סימנים להצדקת קיומו מתוך הכרה מלאה שהפחד האמיתי שלי הוא חוסר התמדה ולא חוסר יצירתיות.
ואכן ביום רביעי שלח היקום את סימניו וסיבותיו להצדקת קיומו של הבלוג רך השנים. בצהריים כתבה לי עדי עפר, חברתי הטובה מילדות, מילים חמות ומפרגנות על הבלוג ובערב אמר לי זיו רבינוביץ', חבר יקר, שהוא מתרענן עם הצצה לבלוג בכל יום חמישי - היש 'פירגונים' גדולים מאלה?
נוסף למילים החמות שקיבלתי, אמש התגייסו ברק נדב, איתי בבזדה, ענת ריב"א וניר אלגזי כדי להכין את הפוסט הזה. מכאן אני שולחת לכם תודה אמיתית כי בעת בה הייתי שקועה בעמק של מחסום יצירתי- הייתם לצידי. אני מאמינה שגבעת רעיונות חדשים ונהדרים ממתינה לי ממש ממול.
לו יהיה. אמן.


פילה דג טרי בעישבוב ים תיכוני על מצע פירה מושחת וסלסת עגבניות

דברי השף (ברק הכפרה): המתכון באורך הגלות – לא להיבהל. המנה מורכבת מחומרי גלם פשוטים ביותר. מה שהופך אותה לכל כך מוצלחת אלה חומרי גלם מאיכות מעולה & הקפדה על הפרטים, הקטנים והגדולים כאחד.

חומרים ל-4 מנות לפי סדר ההכנה:
8 תפוחי אדמה
מיכל שמנת לבישול (15% שומן וצפונה)/ 1.5 -2 כוסות חלב
150 גרם חמאה
3 עגבניות
שן שום
שמן זית לטיגון
4 כפות אלכוהול: יין לבן / פאסטיס / פרנו
8 חתיכות פילה של דג טרי: לברק, דניס, ברמונדי, מוסאר וכו'
עשבי תיבול טריים: רוזמרין, טימין ואורגנו
מלח (עדיפות למלח ים אטלנטי), פלפל טחון טרי וזרעי כוסברה טחונים טרי.

הכנת הפירה:
אופים בתנור את תפוחי האדמה בחום בינוני של כ-180 מעלות עד ריכוך.
מוציאים ומצננים מעט, מקלפים ומעבירים לסיר.
מועכים או מעבירים את התפוחי אדמה במסננת מתכת צפופה.
במקביל מרתיחים בסיר את השמנת. לאחר הרתיחה מכבים את האש, ומוסיפים את החמאה לסיר החם (כמובן שבנושא החמאה ניתן ללכת עם הלב ולהוסיף עד 250 גרם).
את הסיר של הפירה מניחים על הגז, באש נמוכה ומערבבים בנמרצות תוך זילוף הדרגתי של הנוזלים (השמנת&החמאה) בתנועות ערבוב-קיפול-מעיכה (אפשר לקבל מברק הסבר בטלפון על התנועה המיוחדת, הנייד שלו שמור במערכת).
כל זה עד שהנוזלים נספגים לחלוטין והמסה אחידה. מכסים את הפירה כדי שישמור על החום עד שלב הצילחות.


הכנת סלסת עגבניות:
חולטים 3 עגבניות במים רותחים במשך כדקה, מעבירים אותן למים קרים, מקלפים, מנקים מזרעים ונוזלים וחותכים לקוביות בגודל אחיד. שמים בצד בינתיים.
במחבת מטגנים שן שום קצוצה בשמן זית, ושמים לב שלא שורפים את השום (מכוון שהוא עלול לשחרר טעמים מרים).
מוסיפים למחבת 4 כפות אלכוהול: יין לבן / פאסטיס / פרנו וכו'. ניתן לבשל עד צמצום הנוזלים, או האמיצים ביניכם יכולים להדליק את המחבת ולהרגיש על גבותיכם פלומבה מה הוא. מדליקים את האלכוהול בעזרת גפרור או בהטיית המחבת לעבר להבת הגז. זהירות! זהירות! זהירות! אנחנו לא נותנים ביטוחי בריאות בבלוג.
מוסיפים למחבת את העגבניות החתוכות ומקפיצים למשך דקה-שתיים, בתוספת מעט מלח ופלפל. העגבניות צריכות להישאר בשרניות וחשוב לא להגיע למצב של רוטב שקשוקה!

הכנת הדג:
8 חתיכות פילה דג טרי, אם משיגים דג ים הרי זה משובח. עוברים עם היד על הצד בלי העור ומוודאים שאין עצמות. שוטפים את הדג תחת ברז המים ובודקים שאין קשקשים ומוודאים שהדג נקי לחלוטין.
עם מגבוני נייר מיבשים היטב את הדגים משני הצדדים.
לשלב עישבוב הדג: קוצצים עשבי תיבול טריים - רוזמרין (בעדינות), טימין ואורגנו. אפשר לגוון, אבל שימו לב שעשבים אלו יותר עמידים בטיגון, בניגוד לבזיליקום למשל, שהוא עדין ומשחיר בקלות. מלח (עדיפות למלח ים אטלנטי), פלפל טחון טרי וזרעי כוסברה טחונים טרי.
את התערובת מהדקים באחידות על הצד ללא העור של הפילה.
טיגון הדג חייב להיות בטמפרטורה גבוהה לכן עדיף לטגן בחמאה מזוקקת או בשמן סויה.
רק כשהמחבת מאוד מאוד חמה מניחים את פילה הדג, כצידו של העור כלפי מטה.
כשהדג פוגש במחבת החמה הוא מיד מתקפל, אז, ברגע שמניחים אותו חשוב ללחוץ עליו עם מרית כנגד המחבת, לכמה שניות עד שמתיישר.
ממשיכים את הטיגון למשך 3-4 דקות, בשלב הזה עומדות לפנינו שתי אפשרויות:
1) להפוך את הדג ולטגן במשך כדקה נוספת על הצד ללא העור. כדי להפוך את הדג מומלץ לנער טיפה את המחבת כדי לוודא שהדג לא נדבק לתחתית.
2) להמשיך את הטיגון על צד העור, עד שהדג משנה את צבעו ללבן מה שמעיד על זה שהוא מוכן. במידה ובוחרים באופציה הזו מומלץ להרטיב את הדג עם שומני הטיגון מידי פעם.


צילחות המנה:
במרכז הצלחת יוצרים גבעה עם גומה מפירה 'חומוס סטייל', מעליה מניחים 2 פילה דג כשצד העור כלפי מעלה, ומעל כל המנה מניחים כף-שתיים של סלסת העגבניות.
· הערה הנוגעת לכל האמור לעיל: בנושא הנוזלים (שמנת וחמאה) של הפירה, ניתן ללכת עם הרגש וכל הכמויות שנכתבו למעלה הן המלצות עדינות בלבד למען חולי הלב ובעלי כולסטרול גבוה. היינו עדינים איתכם.אמרנו כבר שחיתות?
· סלסת העגבניות היא המלצת השף ופתוחה לניסיונות יצירתיים מצדכם.
· במידה וניסיתם משהו שונה במתכון ואהבתם, ספרו לברק, הוא תמיד שמח לשמוע...As if!!!





פעמיים בוסקילה: המדור מוקדש באהבה לדנה רסנר ודנה פרידמן שנוסעות שתיהן להודו (כל אחת בנפרד) ומעכשיו התפריט שלהן יכיל רק טאלי וצ'פאטי! ממתינים לכן פה עם מתכונים מעניינים מתת היבשת.

יום חמישי, 3 בספטמבר 2009

בירה זה לא אוכל



שלושה ימים לפני המופע: יש לי כרטיס ביד



יום המופע:

7:30- כבר בעבודה, מעדכנת סטטוס בפייסבוק ומתחילה (עם עצמי) את הספירה לאחור עד תחילת המופע.
13:00- מחליטה להכין סנדוויצ'ים למופע מתוך חרדה קיומית עמוקה שלא יהיה מה לאכול בשעות ההמתנה הרבות עד תחילת המופע. אמנם שעורה, אבל בירה זה לא אוכל. שמועות לגבי הפתעות המופע מציפות אותי מכל כיוון, אני משתדלת להתעלם, לא להאמין לכלום, ולא לפתח ציפיות.
14:30 – יוצאת מהעבודה וטסה לקנות מצרכים להכנה.
15:30- מקלחת!
16:30 – כבר אצל דרור ומירב מכינה את הסנדוויצ'ים.
19:30- נכנסים למתחם המופע, יושבים על הדשא של פארק הירקון ששרד את החום הקשה של יולי אוגוסט, מתמקמים, נחים קצת ומתחילים לחוש רעב. היי! יש לנו את הסנדוויצ'ים שהכנתי. איזה מזל!!! לא נמות מרעב. אוכלים וחושבים על האוכל המעולה שמכינה מיקה במתחם ה – VIP, אנחנו רואים כל כך טוב מה קורה שם במתחם וזה די סוגר את העובדה שאני בתוכי בטוחה שבפעם הבאה שמדונה תופיע בארץ אני אהיה שם.
20:00- מגלים שלא נשארו מים באף דוכן מזון באזור השערים שלנו. מסתבר שבירה זה גם לא מים. ייאוש.
01:30- נכנסת לדירה ומבינה שאני כל כך צמאה.
01:45- עדיין שותה מים. לילה טוב.


תודות: דרור ונש (השארתי את המטבח נקי!), איתי בבזדה וברק נדב על השדרוגים וענת ריב"א עורכת מטעם הוט.



הגרסה המקורית:
לחמנייה מלחם לבן, מחמאה, גבינה צהובה, עלי חסה, פרוסות עגבנייה, מלח ומעל תערובת מוכנה של תבלינים וזרעים לסלט. ניתן לקנות את התערובת באזור התבלינים המעולה של טיב טעם.

DO THE TWIST - הגרסה המשודרגת, עם הטוויסט המצוין, בהמלצתו של ברק נדב:
מתחילים עם אותה לחמנייה מלחם לבן. בשני צידיה הפנימיים משפשפים חצי שן שום לקבלת טעם עדין וארומה ומעל מטפטפים מעט שמן זית.
על צלחת מפזרים מגוון תבלינים הכולל: מלח אטלנטי גס, צ'ילי גרוס, פלפל שחור ושומשום שחור. את פרוסות הגבינה הצהובה מניחים על הצלחת, מצפים את הגבינה משני צידיה בתערובת התבלינים, ומניחים ברוגע בתוך הלחמנייה. על הגבינה הצהובה ניתן להוסיף מספר פרוסות של עגבניות מיובשות או כל תוספת אלגנטית אחרת.





ולמי שמתוק לו -
הגרסה המקורית: לחמנייה מלחם לבן מרוחה בשוקולד השחר. יאמי!

DO THE TWIST - הגרסה המשודרגת בהמלצתו של איתי בבזדה: אותה לחמנייה מלחם לבן, מרוחה בשכבה הגונה של שוקולד השחר, ומעליה שברי אגוזי מלך.