צ'וקור(ייה)

מאפה התרד הזה הוא מאפה בלקני הידוע בשמו הטורקי 'צ'וקור' ובשמו הבולגרי 'בניצה', אני קוראת לו אוכל ישראלי כי בעיני יש בו קצת משם וקצת מפה, ירוק של תרד עם לובן הגבינה המלוחה ומבחוץ הבצק, ובו הכל זהב הכל זהב.
ענת סיפרה לי על המאפה הזה כבר מספר פעמים (הדם הבולגרי מגיע עם מתכונים קומפלט), ויחד הגענו למסקנה שלכל בית ישראלי יש את הבורקס המשפחתי שמאפיין אותו, על פי מתכון שהעלו האבות (נו טוב, האמהות) מארץ המוצא. אצלנו בבית מדובר במאפה דומה לזה אבל במילוי פיטריות עם בצל או תפוח אדמה ובטטה - אויי זה כל כך טעים.חשבתי לעצמי שאין יותר מתאים ממתכון משפחתי לתקופה משפחתית כמו תקופת החגים, הרי כל מפגש כעת הוא כנס אוכל רחב היקף וכולל שולחן עמוס תבשילים.

כדאי לנסות את הצ'וקור כי הוא קל להכנה, מהיר וטעים ביותר, וגם כי שברגע שמתפשט ריח של מאפה טרי בבית הלב פשוט מתרחב.

תודה מכל הלב לענת ריב"א על האפיה והעריכה מטעם הוט

חומרים:
בצק עלים קפוא (צריך קצת פחות מחצי קילו = חצי חבילה סטנדרטית)
קופסת עלי תרד שטופים
קופסת של גבינה בולגרית 5% (גוש אחד - לא פרוסות או קוביות. כן, יש הבדל בטעם)
ביצה אחת
חופן שומשום לציפוי

ההכנה:
מפשירים את בצק העלים במקרר כשעתיים לפני ההכנה עד שהוא נוח לעבודה אבל לא רך מידי, שימו לב, כשהבצק רך מדי הוא עלול להיות קשה לעבודה.
מחממים את התנור ל-200 מעלות.

המילית:
קוצצים דק את התרד ומעבירים לקערה. חותכים את הגבינה המלוחה דק עד שהיא מפוררת לחלוטין ומוסיפים לקערת התרד. מערבבים את שניהם לתערובת אחידה.


המאפה:
פורסים את הבצק לפסים של כ- 10 ס"מ על משטח מקומח ומרדדים (בלי להשתגע, זה לא צריך להיות דק-נייר).
באמצע של כל "פס בצק" מניחים מלית של תרד+גבינה. ובבקשה לא להעמיס כמות גדולה מידי.

את הבצק שבמרכזו הנחנו את התערובת סוגרים כלפי מעלה בתנועת צביטה ויוצרים צינורות ממולאים – כן, בדיוק בשביל זה מצורפות התמונות. התנועות של ענת מלאות סטייל ואופי והיה קשה להעביר אותן בתמונות סטילס. בואו נגיד שפשוט תנסו לעשות כמיטב יכולתכם כדי שהסגירה תהיה
טובה (אחרת המילוי יתפרץ החוצה) ואסטטית. סתם כי זה נחמד.

על תבנית מרופדת בנייר אפיה, מניחים את "הצינורות" בצורת שבלול, מהמרכז החוצה כשהסגירה כלפי מעלה.

נותנים לכל חלק לנשק את החלק שאחריו, אבל לא צריך להתאמץ להדביק אותם ממש יחד (שוב – מזל שיש תמונות). מכוון שהבצק מעט טופח מומלץ להשאיר טיפה רווח בין חלקי הספירלה.
מברישים (כדאי עם מברשת סיליקון, אבל סבתא של ענת הברישה עם סתם מברשת מטבח של פעם ויצא ט-עים) את המאפה בביצה טרופה (רק חלמון יעשה את הכל יותר שחום, רק חלבון יביא ברק, וביחד קצת מזה וקצת מזה) ומפזרים מלמעלה שומשום בנדיבות.

זהו. לתנור ל-20-25 דקות עד שנראה זהוב ויפה וכבר אי אפשר להתאפק כי הריח מחרפן את בני הבית והשכנים.