יום חמישי, 29 באפריל 2010

ענן בטעם לימון


ענן בטעם לימון, ככה אני קוראת לעוגה הזו שאחותי 'הקטנה' והמוכשרת אופה בהצלחה מרשימה כבר כמה שנים.
אני באופן מובהק בן אדם (יותר בת חווה) של בישולים וסלטים, אפייה - זה קצת פחות אני. אפייה דורשת סבלנות, דיוק ותפילה קטנה שהכל יצליח מההתחלה עד הסוף , שלושת אלה כנראה לא באים לי בקלות, לכן ברוב כבוד נושא האפייה הוא התחום של אחותי שירשה מאמי. וכך יש איזון בין אגפי הבית.
אז שתדעו לכם שאחותי מירב היא גם יפה וגם אופה. לצערכם היא תפוסה.
את המתכון היא מצאה בספר בישול ישן. בספר שם העוגה "עוגת מיקצפת" אני בהחלט חושבת שהשם שאני נותנת לה מתחבר יותר עם קידמה וחדשנות. בכל מקרה, כך או כך, התמונה של העוגה בספר מספרת סיפור אחד וכמו במקרים רבים בחיים המציאות טיפה שונה (בעיקר בנושא הגודל) העוגה לא יוצאת כל כך גבוהה במציאות, אבל טעמה נדיר, כנראה בשנות ה-70 לא היה כל כך חשוב לתאר את המציאות בקווים מדויקים.
שכבות העוגה מורכבות ממרנגים של חלבונים וסוכר שנאפים בתנור עד שמתקשים ובינהם שכבות קרם שטעמו לימוני.
מרנג למי שלא יודע במילים פשוטות זה קצף ביצים אפוי, מה שמזכיר מרקם נשיקות.

תענוג!


עוגת ענן בטעם לימון

המרכיבים:

למרנג:
6 חלבונים
3/4 1 כוסות סוכר
1 כפית מיץ לימון
חצי כפית תמצית וניל

לקרם הלימון:
שליש כוס מיץ לימון טרי
קליפת לימון מגוררת
1/4 כוס מים
1/2 כוס סוכר
1 כף עמילן תירס
50 גרם מרגרינה ללא מלח
4 חלמונים

לשכבת השמנת המתוקה:
1 שמנת מתוקה
אבקת סוכר


אופן ההכנה:

1- מקציפים את 6 החלבונים לשלב של קצף עדין.
2-תוך כדי הקצפה מוסיפים את הסוכר, הלימון ותמצית הוניל.
3- מקציפים עד שנוצר קצף חזק מאוד ויציב.
4- משרטטים בעזרת צלחת שהיא קצת יותר קטנה מהתבנית שבחרתם, 2 עיגולים על ניירות אפייה. ומניחים על תבניות ללא שוליים.
5- בתוך גבולות העיגול מיצרים בעזרת לקקן עיגול נאה, שווה פחות או יותר בגודלו ובגובה של כ- 2 ס"מ. חוזרים על אותה פעולה בשני המיקרים.
6- מכניסים את 2 התבניות לתנור שחומם מראש לחום נמוך של 120 מעלות. תהליך האפייה מאוד איטי עד שהקצף מתקשה. להקפיד לא לפתוח את התנור בזמן האפיה.
7- כשהמרנגים מקבלים גוון חום עדין מאוד, משאירים אותם בתנור מכובה לעוד כשעה כדי שלא יקבלו הלם בחוץ וכדי שיתקשו עוד טיפה.
8- מוציאים מהתנור ומצננים בטמפרטורת החדר.







להכנת קרם הלימון:
1- מבשלים בסיר על אש נמוכה מאוד את ה: מיץ לימון, קליפת הלימון, מים, סוכר, עמילן התירס ו-המרגרינה. עד שמסמיך.
2- מצננים.
3- טורפים בכלי נפרד את 4 החלמונים.
4- להשוואת טמפרטורות מוסיפים לחלבונים כף מהרוטב שחומם, חשוב לוודא לפני העירבוב שהרוטב אכן התקרר ומערבבים.
5- מעבירים את החלבונים והטיפה רוטב לסיר ומערבבים היטב.
6- מחזירים לאש ומבשלים שוב בעדינות על אש נמוכה מאוד כשלוש דקות תוך כדי ערבוב.




להכנת הקצפת:
מקציפים את השמנת המתוקה עם אבקת הסוכר עד מרקם חזק ואחיד.
שלב בניית העוגה:
1- מעבירים את אחד מעיגולי המרנג לתבנית.
2- מורחים עליו שכבת קרם לימון כאשר עושים שימוש למעשה רק בחצי מהכמות (החצי השני כמובן מיועד לקומה השנייה) .
2- מעל קרם הלימון מורחים חצי מכמות השמנת.
3- חוזרים על הפעולות פעם נוספת כדי להקים את הקומה השנייה.
4- אפשר לקשט בדובדבנים מסוכרים או פקאנים .
הערה חשובה אחרונה: העוגה היא בעלת אורך חיים קצר , אם לא טרפו אותה תוך יום, גג יומיים, היא מתחילה להתרכך יתר על המידה. העונג האמיתי הוא בטריות שלה.
קחו זאת בחשבון. וחשוב: שומרים במקרר.
תהנו.


יום חמישי, 22 באפריל 2010

ב-מבשלים


ביקרנו באירוע "מבשלים" -תערוכה לפודיס שהתקיימה בסופ"ש שעבר בגני התערוכה.
היה יום שישי, המוני אנשים כבר המתינו מחוץ לשער הכניסה עוד לפני פתיחת היום הדלתות,
הופתעתי מהכמות!

הדוכן הראשון שביקרנו היה דוכן הפסטה של pasta della casa
סלסלות פסטה טרייה מסוגים שונים המתינו למבקרים. מיד קנינו כל מיני ובהמשך היום הכנו בבית.
אני רוצה להגיד שהיה טעים בטרוף.
איך אפשר לחזור לפסטה אחרת עכשיו? הטעם של הפסטה האיכותית הזו עוד בפה.
מקווה להעלות בקרוב פוסט איטלקי.



התקיימו גם סדנאות בישול ואפייה שונות ומשונות.
בסדנא שצפיתי הכינו מתכונים מגוונים שהחומר גלם העיקרי הוא: איטריות קדאיף.

הפרזנטציה של "יד מרדכי"
דבש ושמן זית


בחורה מקסימה שפגשנו בדוכן של יד מרדכי הציעה להדריך אותנו בנושא שמן זית.
היא לימדה אותנו כבר בשעה 11:00 בבוקר איך טועמים?
שלקנו, גרגרנו, גלגלנו ובלענו ואז היינו צריכים לבחור מה הטעם הדומיננטי: פירות, צמחים או פרחים.
לי לא היה קל. זה היה קיצוני בשעה כל כך מוקדמת של היום.
(למלקחיים שובבים זה כמובן לא הזיז)






ביצי דגים. אני כל כך אוהבת את הצבע הזה. הבנתי גם בסופ"ש אחרי שקראתי מלא בלוגים של אופנה
שזה אחד הצבעים היותר פופולריים של הקיץ. אז הנה גם טיפ אופנה קטן על הדרך.



ולקינוח הנה תמונות של דוכן קאפקייקס- NADINE. אם מדברים על אופנה אז הנה דוגמא לטרנד אופנתי בתחום האוכל.
קאפקייקס לקוחים באופן ישיר מהתרבות האמריקאית, שם מכינים עוגות חתונה מטורפות מעשרות קאפקייקס בטעמים שונים.
לדעתי הטרנד עדיין לא חדר לגמרי לארץ והפוטנציאל אדיר.
הנה לינק לדף הפייסבוק שלהם:
http://www.facebook.com/nadinecupcakes?v=app_7146470109#!/nadinecupcakes?v=wall
האם יעלם כמו גלידת הפרוזן יוגורט או ישרוד איתנו עוד שנים רבות
קשה לדעת בשלב הזה. ימים יגידו.

ביי ביי
הפוסט מוקדש ל"עספור של מורן" שלא הגיע בסוף לתערוכה למרות שמאוד רצה.

יום חמישי, 15 באפריל 2010

מדורת השבט


אני חייבת להודות, אני לא מבינה כלום בבשר, לכן אני לא יכולה לכתוב על הנושא הזה שמבחינתי , כצימחונית מגיל מאוד צעיר, הוא בעיקר מסקרן אבל לא ממש יוצא מהנשמה אל הדף. לכן גויסו מיטב הכוחות למשימה ורוכזו פה כל הטיפים החשובים והמוצלחים לחג, ברק כתב טקסט מעולה על אהבתו לתחום עם מגוון טיפים והמלצות, זיו רבינוביץ' צלם בצורה מופלאה וגם הגג הקסום של ניר וליטל יצא פוטוגני ומרשים- תודה על האירוח.
תודה גדולה לענת ריב"א שערכה את הטקסט.
תודה לחברים הניפלאים שלי שחגגו על הגג ואיפשרו לי לתעד ולפרסם את החוויה הזו. חלקים ממנה תמונים עמוק בתיבת הזיכרונות כי לא על הכל אפשר לכתוב ולספר במדיה הזו.

ומילה אקולוגית לסיום: בבקשה בבקשה שימרו על הטבע והשאירו אחריכם סביבה נקייה ומסודרת בסיום המנגלים ואירועי יום העמצאות.

מדורת השבט- מאת ברק נדב

דמיינו את התמונה הבאה: אתם יושבים סביב שולחן עמוס בסלטים, חומוס, פיתות, מה לא... מישהו כבר התנדב לעמוד על המנגל ושפך חצי בקבוק של חומר הדלקה, והנה עוד זמן קצר יפשירו חבילות קפואות של קבבים ושיפודי פרגיות ובמסה אדירה יעלו ויבואו אל המנגל ושם על האש תצא נשמתם עוד 5 פעמים עד שאותו מנגליסט מקצועי יגיש לכם ערימה של בשר סיבי ומפוייח בקערה, או כמקובל באזורנו - בסיר.

עכשיו בבקשה להסתדר בטור עורפי וזריז לצאת מהסרט הרע הזה.

אני רוצה לדבר על סרט המנגל שלי: אני מגיע לכל אירוע שכזה עם וודקה קפואה, מלקחיים נוחים, סכין טובה, מלח ים איכותי ופלפל גרוס בן יומו. אה כן, וגם עם בשר שהוא כל כך טוב שאפשר לדלג איתו על הקטע של המנגל ופשוט לאכול אותו חי. בסרט שלי הסטייק יורד מהאש כשהוא נוטף מיצים, נחתך על קרש עץ לפיסות כמעט בגודל ביס, ומתפזר בין האוכלים שמנשנשים לאורך הלילה עוד ועוד וקיבתם ללא תחתית. אין פיתות, אין צלחות חד פעמיות או מפיות נייר. מה שמטפטף מלקקים.


אז נתחיל ממש מההתחלה: באירוע של צליית בשר הכוונה היא רק לצליית בשר. המנגל הופך למדורת השבט, למרכז פיס קהילתי שכולם סביבו. ובתפריט? רק בשר. וכשהבשר לא יכול כבר להתחבא מאחורי איזה פיתה עם סלט כרוב, הוא חייב להיות איכותי ולעמוד בפני עצמו. לנו ה"גריל-מנים" מלידה נותר רק לתת שירות ליווי דיסקרטי ואמין לפרה או לעוף ועוד קצת רוח גבית שתסייע לכל האירוע.

כשאני מדבר על מנגל, אני מדבר על גריל פחמים. את המפלצות האלה שעובדות על גז תשאירו לאמריקאים ולברביקיו שלהם. פה במידל איסט תנו לי פחמים אש תמרות עשן וידיים שחורות. ואם כבר מדברים על ללכלך את הידיים אז בואו נדליק את המנגל. חומרי הדלקה בכמויות, כולם כבר יודעים, זה סופר סירחי. אם כבר ממש מתעקשים, אז קובייה אחת של חומר הדלקה מוצק בתחתית פירמידה של פחמים תעשה את העבודה יופי. ואם כבר פחמים אז גם פה יש אפשרות בחירה, פחמים נחותים מעובדים ומצחינים, מול פחמים אמיתיים, מעץ הדר למשל, שיחזיקו יותר זמן וגם יוסיפו ארומה טובה לבשר. חשוב לא להעלות בשר על גחלים בוערות כי הן יעלו לנו להבות על האוכל, ואני מניח שמיותר לציין את החשיבות שברשת צלייה נקייה משאריות מפוחמות של איזה קבב משנה שעברה.


בנושא ה"מה מכינים" זה כבר עניין של טעם ותקציב. אפשר למשל לעשות מנגל על טהרת השיפודים: חתיכות אנטרקוט, שקדי עגל, כבד אווז, פילה בקר, נתח קצבים, קבב, שרימפסים, פרגיות. נכון שאמרתי 'רק בשר' אבל זה המקום להודות שאפשר גם לצלות איזה חציל שחיכה לתורו במקרר, שיפודי ירקות ואפילו שיפודי פירות (בכל זאת הבלוגרית שלנו לא אכלה אפילו גרגר עד לנקודה הזאת). מה עוד:
· אפשר לצלות סטייקים דקים של "צ'יק צ'ק" או נתחים שמנמנים בני חצי קילו ומעלה מז'אנר ה"לאט-לאט הסבלנות משתלמת".
· אפשר למלא קלמרי שלמים בתערובת של פירורי לחם-שום-עשבים קצוצים.
· אפשר לצלות ברבוניות עטופות בעלי גפן.
· אפשר ללכת על המבורגרים מבשר טחון משובח.
· אפשר לצלות שוק טלה פתוחה (ללא העצם) עם שום ורוזמרין.

בקיצור – אפשר כל מיני. העיקר לצאת מתבנית הפרגית-קבב-צ'יפס-סלט. רק לתת לחומרי הגלם את הכבוד הראוי ולדייק בצלייה (או במילים אחרות – לא להרוג את הבשר בפעם השנייה).
אז בברכת יום עצמאות שמח, אני מאחל לכם שגם אתם תחוו השנה על-האש ראוי, כזה שבו אתה דוחף את הראש למנגל שיכור מאלכוהול ומסטול מבשר איכותי, שואף עשן מלוא הריאות ונותן לכל חושים ליהנות בחברת אנשים טובים שנאספו כדי לחלוק איתך אהבה מדממת.

ורק בגלל שאתם מתעקשים (ב"אתם" הכוונה היא לענת העורכת ומורן בעלת הבית כאן), הנה בערך 10 דברים שכדאי לדעת כשמכינים המבורגר על האש:


1. המבורגר ממוצע הוא במשקל 150 גרם (ענת מוסיפה שאפשר גם להכין אותם קטנים, סביב ה-60-70 גרם, רק שימו לב שהם נצלים יותר מהר, שלא יתייבשו לכם).
2. מקסימום יום לפני הצלייה הולכים לקנות בשר טחון. הכוונה היא לבשר טרי שנטחן מחלקי בקר מובחרים אצל הקצב (ולא לקנות בשר קפוא בסופר). לקצביה שלי קוראים "בשר נטו" והיא בכיכר מילאנו. שם מומלץ במיוחד לקנות בשר אנטרקוט טחון להמבורגרים.
3. הגעתם הביתה. מנקים את השיש. פורסים את הבשר ברחבי השיש, ומפזרים באופן אחיד מלח דק (מי היה מאמין שזה לא מלח אטלנטי? ע.ר) ופלפל שחור טחון גס טרי. מזרזפים מעט מאוד שמן זית לארומה.
4. מערבבים קצת כדי שהתבלינים יתפזרו באופן אחיד ואוספים את הבשר לגוש אחד חזרה. לא ללוש. לישת יתר תהפוך את הבשר לדחוס, לא אוורירי וכמעט תעשייתי.
5. זה הזמן לטעום קצת מהתערובת ולטעום. לא לפחד מזה שזה חי, צריך לוודא שהתיבול טוב.
6. טעמנו, זה נהדר.
7. מחלקים את המסה למספר ההמבורגרים המבוקשים, ואז מקצצים קציצות! הקהל הרחב מוזמן להכין קציצות בעזרת שתי ידיים מעט רטובות. זה די פשוט. מיטבי הלכת שיש להם בבית פורמה יכולים להשתמש בה להנאתם.
8. כל הקציצות החמודות האלה הולכות עכשיו לנוח במקרר כדי להתייצב. ממש רגע לפני הצלייה מוציאים אותם, כדי שישמרו על צורתם (בניגוד לסטייקים שאוהבים להגיע לטמפרטורת החדר).
9. הגענו לאש. סוף סוף. כדאי לוודא שהמנגל לוהט ולהניח באזור החם ביותר ברשת (משומנת כמובן), כדי שההמבורגר יקבל מכת חום ויקבל מעטה פריך ולא יתחיל להתבשל לאיטו. צולים מספר דקות מכל צד. מי שלא בטוח מתי להוריד מהאש, העצה היחידה היא לחצות אחד מההמבורגרים (אפילו בעודו על הגריל) ולראות מה קורה שם בפנים.
10. מורידים מהאש ואוכלים. ללא תיווך וטעמי לוואי (זוזו מהחומוס יא מגעילים).


ניר (בעל הבית) מחמם את המנגל

ברק מחזיק את הכרובית שלא תברח
זיו הצלם מחזיק את הכרובית של תברח


הנשיקה - מושית ובן
ליטל ונטע
שירי ומושית
החציל שאני כל כך אוהבת

הכרובית שאני כל כך אוהבת




יום חמישי, 8 באפריל 2010

בורקס גבינות - אליפות


אני חייבת להגיד שכאשר הכנתי את הבורקס הזה לא חשבתי שהתגובות יהיו כל כך טובות. המשימה הייתה פשוטה: ארוחת בוקר- פיקניק ויום הולדת לקרן. כל אחת (ליאן, עדי ואני) מכינה משהו ויחד נהנות מאוכל טוב, שמש נעימה (שנייה לפני חמסין), עילאי ופחממות.

אז אמרתי לעצמי, אני אנסה לגוון. מה יכול להיות? ועשיתי קצת תחקיר באינטרנט בנוגע לבורקס. ידעתי שאני רוצה משהו פשוט להכנה ונוח לתזוזה. ונפלתי על מתכון ב YNET, עם טיפה שינויים שלי שהכנסתי במתכון הצלחתי להרים אחלה בורקס, שהוא מאוד קל להכנה. אולי זו הסיבה העיקרית שהייתי כל כך מופתעת מהתגובות של הבנות.

אין תמונות מפוארות הפעם, כי מי חשב שיצא מזה פוסט?! מצד שני זה מתכון מושלם לחמץ שאחרי הפסח.
אין תמונות של תהליך הכנה ואין לוק עם סטיילינג הורס, אלא פשוט מתכון אליפות.
תנסו בבית, אני הצלחתי אפילו בטוסטר אובן פשוט אז בטוח שאתם תצליחו בתנורים השווים שלכם (כן, מותר לי להתבכיין מידי פעם).


בורקס גבינות:

המרכיבים:

בצק עלים
200 גר' גבינת פטה
100 גר' גבינת אמנטל מגוררת בפומפיה
2 חלמונים (הצהוב)
1 כף קמח
1 ביצה
מלח
שומשום


אופן ההכנה:


1- מפשירים את בצק העלים עד רמה בינונית,זאת אומרת שלא יהיה קפוא אך גם לא מופשר מידי. ככל שהבצק יותר רך ככה יותר קשה להתעסק איתו.
2- פותחים את בצק העלים על משטח לאורך של 30 ס"מ, חותכים עם סכין ומניחים את השארית בצד או מחזירים לפריזר.
3- כרגע בעצם מולנו יש בצק עלים בצורת ריבוע בגודל של בערך 30*30. חוצים אותו לחצי כדי שיהיו לנו רצועות בצק בגודל של כ- 15 ס"מ על 30 ס"מ.זה לא מדע מדויק, אבל זה הכי פשוט להסביר בצורה כזו.
4- מעבבים בקערה את חומרי המלית.
5- מניחים שביל של מלית במרכז רצועות הבצק.
6- מגלגלים את הבצק סביב המלית עד שנוצר מין נקניק ארוך סגור היטב בחיבור, כדי שלא יפתח באפיה.
7- סוגרים את שני הקצוות של הנקניק היטב שלא יפתחו.
8- מרססים תבנית עם תרסיס שמן או פשוט מורחים קצת שמן או מרגרינה כדי שהבורקס לא ידבק לתבנית.
9- מניחים את הבורקסים במרחק קל ביניהם כדי שיהיה להם לאן להתפתח במהלך האפיה.
10- את 2 החלבונים שנשארו מערבבים עם טיפה מלח ומורחים על הבורקס ומפזרים מעל שומשום, מה שיצור ציפוי רק ופריך של הבורקס.
11- אופים בתנור על חום של כ- 160 מעלות כחצי שעה או עד שמשחים יפה יפה ויש ריח משגע בבית.


בתאבון!








צלחות מסיני באדיבות ענת ריב"א

ענת הייתה בסיני וחזרה עם עדויות ברורות של כייף ואושר.
הנה צלחות משם...






יום חמישי, 1 באפריל 2010

סלט כרוב אליפות


ארוחות ופיקניקים מאפיינים את תקופת החגים הנוכחית. חשבתי שהכי מתאים לעלות מתכון לסלט מנצח, כזה שנעים להגיש לאורחים שבאים לארוחה וגם מוצלח להביא לארוחה שהוזמנתם אליה ואתם התבקשתם להביא משהו (קטן) איתכם ("כן, אתם לא ממש חייבים, רק אם מסתדר לכם"- ואז אתם מוצאים את עצמכם מחפשים משהון בספר בישול).
יש ארוחות, כמו שאתם יודעים, שלא מומלץ לבוא אליהן בידיים ריקות.
סלטים שמשלבים טעמים של מתוק וחמוץ הם ניפלאים בעיני, וכזה הוא הסלט הזה. אתם וודאי גם תשימו לב מיד שיש בסלט משהו נוסטלגי ועתיק כזה. משהו שלקוח מאסכולה ישנה של שנות ה- 70 או ה- 80 ואכן זה נכון. מדובר בניחוח עתיק.

אז מכוון שאני בלחץ זמנים כי אני צריכה להכין דברים לפיקניק של מחר, אז אני מקצרת. מקווה לעלות בקרוב תמונות ומתכונים מהפיקניק.

חג שמח לכולם!

סלט כרוב אליפות
(מתוך ספר בישול ישן של אמא שלי)

מרכיבים:
חצי כרוב חתוך דק
2 גזרים קלופים ומגורדים בפומפיה בחורים הרחבים
תפוח עץ ירוק חתוך לריבועים קטנים מאוד
חופן צימוקים
חופן וחצי בוטנים (אני השארתי אותם בגודל החציים של הבוטן, אבל אפשר בהחלט לקצוץ טיפה עם סכין על קרש החיתוך)

לרוטב:
מערבבים בכוס:
חצי כוס מיונז
2 כפות חומץ
1 כפית חרדל
1 כפית סוכר
חצי כפית מלח

מערבבים את כל החומרים והרוטב בקערה. ונותנים לסלט לנוח טיפה לפני ההגשה כדי שהחומרים יתאחדו.