יום חמישי, 17 בדצמבר 2009

עוגה בשחור לבן




איך הפסקתי לפחד מהתנור והתחלתי לאהוב את קארין גורן / יעל שובל



אני יעל ואני מאוד בעייתית באוכל. אני מניחה שהמונח הפוליטיקלי קורקטי יהיה "מאותגרת קולינרית" אבל אין לי גם שום בעיה להשתמש במונח האולד סקול הישן והטוב – אני חושבת שמלא דברים באוכל זה איכסה ואני לא מבינה איך אנשים אוכלים אותם.

בגיל 16, חברות שלי הכינו לי ברכה ליום הולדת – לחם לבן, מרוקן מכל הרך, ובתוכו 3 גביעי מילקי וכמה מילים נרגשות על הרגלי האכילה שלי והצורך הדחוף בשינוים.
זה היה מצחיק כמו שזה היה תמים. מצחיק, כי זה היה האוכל האהוב עליי כל התיכון (והיה עד היום, אילולא הקלוריות) – לחם עם מילקי, ותמים, כי הן אשכרה חשבו שאני אשתנה.
אז, בגילאי העשרה, עוד היו אומרים לי שזה שאני לא אוהבת לאכול כלום, זה שיגעון ילדות (ילדות ? בגיל 16? 17?) וזה יעבור בצבא כי לא תהיה לי ברירה.


אבל, כפי שנהגנו לומר בבה"ד, אי שם בשנות ה – 90 - אז זהו....שלא.
את הטירונות העברתי עם 6 פרוסות לחם עם שוקולד ביום, שתיים בכל ארוחה, ועוד קצת במבה בצד. את הקורס העברתי בצורה דומה, אבל למדתי גם לחבב ולהעריך שניצלים תעשיתיים וחביתות שרופות. בשירות עצמו הייתי בגלילות, אז לא נאלצתי לשנות שום הרגל - הפיצריות ברמת השרון והבורגר ראנץ ברב מכר היו במרחק של 5 דקות נסיעה בלבד.


אז הצבא לא שינה אותי. וגם לא הטיול של אחרי הצבא. וגם לא לגור לבד בת"א. וגם לא לגור ביחד בת"א.
עדיין, המאכלים הנפוצים במטבחי והמאכלים היחידים (כמעט) שאני מוכנה לאכול הם כל מאכלי הגורמה האהובים על מתבגר ממוצע בן 14: צ'יפס, שניצל, פיצה, פסטה, מלוואח, לחם, חביתה, מלפפון, עגבניה, קצת גבינות והרבה ממתקים.

אבל, העניין עם מאותגרות קולינרית הוא שלא רק אני מאתגרת את האוכל, אלא גם האוכל מאתגר אותי. רוצה לומר – בלי קשר למה שאני אוהבת לאכול, אני לא יודעת לבשל כמעט כלום. רוצה לומר עוד – למרות שאני כן אוהבת מתוקים, אני לא יודעת לאפות. ולא לדעת לאפות זו בעיה. במיוחד כשסבא שלי היה קונדיטור ובמיוחד שאני מתה מתה מתה על עוגות. אז במשך זמן מה התרוצצה לי בראש המחשבה שהגיע הזמן ללמוד להכין עוד דברים חוץ מעוגת הביסקוויטים מ“ילדים מבשלים”, אבל רק אחרי שטעמתי כמה פעמים מהעוגות/עוגיות/פרוסות גן עדן שדנה הביאה לישיבות ה VOD, הבנתי – דנה תראה לי את האור.
מצאתי את המנטורית שלי. מצאתי את הקארין גורן הפרטית שלי שתוציא אותי מערפל כדורי השוקולד ועמימות המטבח בה נמצאתי, ותסביר לי מה זה לעזאזל "קיטשן איד" ואיך מכינים עוגה פוטוגנית עם 3 שכבות (!) שונות (!).

אז תודה לדנה ומורן שהסכימו לקחת אותי תחת חסותן ותודה שבחרו איתי את עוגת המילקי כעוגה הראשונה שהכנו, לציון אותו מאכל אולטימטיבי אהוב.

ואומנם לא התחלתי לחבב אוכל נוסף, אלא רק לאהוב יותר את העוגות שאני במילא אוהבת, אבל היי, לפחות יצאה לנו שבת מעולה ולמורן שני פוסטים לבלוג (מאפינס הבננה ממש בקרוב)...





עוגת מילקי של דנה פרידמן

חומרים:

6+2 ביצים
4 כפות סוכר
1 חבילת אינסטנט פודינג שוקולד
2 שמנת מתוקה לקצפת
2 שקיות סוכר וניל
2 כפות פודינג וניל
150 גרם שוקולד איכותי מריר


להכנת התחתית :
מפרידים 6 ביצים. מקציפים את החלבונים (הלבן) בביחד עם 2 כפות הסוכר עד לקבלת קצף יציב.
מוסיפים לקצף 1 חבילת אינסטנט פודינג שוקולד, ו-6 חלמונים (הצהוב) שהשארנו בצד בהתחלה, ומערבבים היטב כמה שניות עד שהתערובת אחידה.
מעבירים לתבנית קפיצית משומנת ואופים בתנור שחומם מראש ל- 180 מעלות כ- 20 דקות.



מלית :
מקציפים במערבל 2 שמנת מתוקה עם 2 כפות אינסטנט פודינג וניל , 2 שקיות סוכר וניל ו-2 כפות סוכר עד קבלת קצפת יציבה וחזקה (נזהרים לא להקציף יותר מדי זמן- כדי שלא נקבל חמאה).
מורחים על התחתית האפויה אחרי שקוררה היטב. מצננים במקרר שעתיים (עד שהקצפת מתייצבת).



ציפוי קרם השוקולד :
ממיסים 150 גרם שוקולד עם 2 כפות מים ב- 2-3 פולסים קצרים של 15 שניות במיקרוגל. מערבבים היטב, מחכים 2-3 דקות עד שהשוקולד מתקרר מעט, ומוסיפים 2 חלמונים (הצהוב).
מקציפים 2 חלבונים (הלבן) עם שתי כפות סוכר. מוסיפים לתערובת השוקולד המומס ומערבבים בעדינות עד שהקצף נבלע בתערובת.
מורחים מיד על העוגה המצוננת, ומעבירים ללילה במקרר.


רצוי להגיש רק אחרי 24 שעות (או אם ממש חייבים- לפחות 12 שעות). ככל שהעוגה עומדת יותר זמן במקרר- הקרם מתמזג יותר טוב עם התחתית והטעם משתבח!




תודה לדנה פרידמן על שפתחה בפנינו את ביתה והעניקה לנו מניסיונה בתחום.תודה לשמואל שהיה שם בשביל האופות הקטנות.
ותודה ליעל על הנכונות להתנסות באפיה.


9 תגובות:

החדרון באלכסון אמר/ה...

החדרון באלכסון מבסוט על הפוטוגניות ההורסת ורק מבכה על כך שעוד אין תמונות עם התספורת החדשה....
מורן- שאפו על ההפקה

ובכלל החדרון מקנא בכל מי שיש לו מטבח שבו יכולים לנשום יותר משלושה אנשים.

ניסיון אמר/ה...

ניסיון

lian אמר/ה...

נראה ככ יאמממייייי.....
מהבלוג שלך אפשר לחשוב שכל הדירות בתל אביב מגיעות עם מטבחים מדוגמים

morana אמר/ה...

גדולללל, ליאני....
זה לא מאפיין את כל הדירות בתל אביב כפי שאת וודאי יודעת.
באופן כללי קיבלנו אירוח מקסים וזה לא פחות חשוב מהגודל.

Unknown אמר/ה...

yael - i identify. and i'm impressed. carry on like this and i will be moving next door to you.
i agree with comment number one although i'll be honest and admit that that's not what's stopping me from being a culinary retard :)

אנונימי אמר/ה...

אמאלה מורני!!!עברו כבר 24 שעות?אפשר ביס?מפגש בנות הבא,אני יודעת מה את מכינה...
פוסט מעולה! כל הכבוד למאותגרת קולינרית,על האומץ!!!

Unknown אמר/ה...

הי מורן,
כל הכבוד על היוזמה והאומץ באפייה ואחלה תמונות אבל ברצוני לוודא שהקרדיט על העוגה ניתן לאדם המתאים.
דנה (שמסרה לך את המתכון) עבדה בעבר עם מאיה, גיסתי, והיא שמסרה לדנה את המתכון שבזמנו נקרא "עוגת גלית". המתכון המקורי נמסר לאימי לפני למעלה מ 15 שנה ע"י חברתה, אופה ובשלנית ביתית מדופלמת מאיזור חיפה בשם בלומה. שמו המקורי היה "עוגת פודינג" ע"ש מרכיביו ואני שיניתי את שמו ל"עוגת מילקי" כמתבקש על שום מראה השכבות של העוגה כשפורסים אותה. כשהמתכון הועבר למאיה ומשפחתה הם שינו שמו ל"עוגת גלית" וככזה הועבר המתכון לדנה.
אשמח אם תוכלי לפחות להעביר את הקרדיט שבבלוג מדנה למקור האמיתי של מתכון העוגה, בלומה.

תודה ושבחים על מאמצי האפיה. חזקי ואמצי!
גלית

morana אמר/ה...

הקרדיט ניתן לדנה בשל העובדה שהיא בחורה מדהימה ובעלת לב רחב.

כלי אוכל אמר/ה...

טוב שיש חברות נפלאות וטוב שיש את קארין גורן - ללא ספק בלי בשלניות ואופות כמוהה לא הייתי מתקרבת לעולם למטבח. רק לתפעל את המיקסר עשה לי פעם חרדה, והיום? אני יכולה לישון לידו במיטה!