השמלה של ענת

זו עונת החתונות, חשבתי שמתאים לעלות תמונה שצילמתי לפני כחודש אצל ענת, ככה ניראות הכנות יציאה לחתונה.

מזל טוב לזוגות המתחתנים.

בחזרה לשנות ה-80

המסע בעקבות הפחזניות התקיים בבית משפחת סגל ופתח בפניי עולם שלם של זיכרונות מאחורי הפחזניות, טעמים של ילדות בשנות ה-80, וידאו קליפ עם נצנצים וחצאיות בלון.
תודה למשפחת סגל הבוגרת שרה ויעקב ולצוות הצעיר רונית, ניר ונושקה, בלה ועמית .
תודה שפתחתם בפני ברוחב לב את ביתכם, המטבח ואת אוסף הפורצלנים, הרי בסופו של דבר פחזניה שמכבדת את עצמה צריכה להיות מוגשת על מגש איכותי בעל ערך היסטורי.
תודה לענת ריב"א: עורכת מטעם הוט.

כל פחזניה טובה מורכבת משלושה חלקים: מאפה, מילוי וציפוי שוקולד.

חלק ראשון - המאפה:
לבצק: מנפים בקערה 1 וחצי כוסות קמח ומוסיפים טיפה מלח.

על הגז מרתיחים 1 וחצי כוסות מים עם 150 גרם מרגרינה ללא מלח. אחרי הרתיחה מוסיפים את הקמח והמלח ומערבבים בנחישות עד למסה אחידה ומסירים מהאש.
ועכשיו לאתגר האמיתי: מוסיפים 6 ביצים אחת אחת (באופן שבו המסה מתאחדת לחלוטין לפני שמוסיפים כל ביצה). בכל פעם מחדש תהיה לכם תחושה שהמסה לגמרי מתפרקת, אז קחו נשימה ואת הנחישות שלכם מהערבוב בהתחלה ותפגינו אותה שוב.
בקיצר, אנא אמצו סבלנות!
אחרי שהבצק מוכן לחלוטין ואחיד מבחינת המרקם, שרה העבירה אותו למין מכשיר זילוף מתקדם משנות ה-80. לא נראה לי שניתן להשיג אחד כזה, גם לא בחנויות בראשון - אבל שק זילוף חד פעמי גם הוא יעשה עבודה נפלאה.

מחממים את התנור על 180 מעלות.
בזמן שהתנור מתחמם מכינים מהבצק ספירלות אחידות ויפות ומניחים בתבניות ששומנו מראש. כל הנוסטלגיה הזו נכנסת לתנור למשך 40 דקות.
מוציאים את החמודות הזהובות ומניחים בחוץ לקירור.

חלק שני - מילוי קצפת:
במקצף מקציפים 1 שמנת מתוקה
עם 1 אינסטנט פודינג וניל
וגם1 כוס חלב
עד שכל זה הופך לקצפת יציבה.
ממלאים שק זילוף חד פעמי בקצפת ו"מזריקים" לתוך הפחזנית. אפשר גם סתם לחתוך בסכין את ראש ההר ולהניח ברכות את הקצפת בפנים.

חלק שלישי – ציפוי שוקולד:
מרתיחים בסיר: 3 כפות מים
קצת רום
2 כפות סוכר
50 גרם שוקולד
אחרי הרתיחה מוסיפים 50 גרם מרגרינה.

בעזרת מברשת סיליקון (או סתם כף רגילה לגמרי) מלטפים בעדינות את הפחזניות.

אני לא בטוחה שתצליחו להתאפק אבל צריך להכניס למקרר לשעתיים-שלוש לפני שמחסלים ומשאירים את צלחת הפורצלן ריקה!
זה כיף!
זה טעים!

שבת שלום

שבוע חדש, שבוע נפלא!

שבוע חדש, שבוע נפלא שזורק אותי טיפה לאחור באוירה נוסטלגית.
הנה כמה צלחות אירוח מהממות שצילמתי בתקופה האחרונה. אני מבטיחה בקרוב להפסיק למחזר חומרים.... :-)

תמיד כייף להתארח אצל תמר, האירוח נעים ומעורר השראה בזכות האסטטיקה והמטעמים.
בסופ"ש הקרוב מתקיימת מכירה של "מעצבי העיר" ותמרה משתתפת, זה בשבילך אהובה! שיהיה כייף והצלחה במכירה.






ארוחת בוקר - "בייגל"- ב- NYC .






צלחת מאפינס אצל ענת ריב"א ואייל לנדסמן.







שולחן מהמם ביופיו שעיצבה שלי עבור מסיבת הרווקות של עדי עפר, במרכז כל צלחת מתנה ממותגת לעדי שהכינה קרן רבינוביץ. מישהו אמר מושלם???





ברק נדב ועיניו החדות צילם את הצנוברים האלה על קרש חיתוך כשברקע עגבניות בשלות. פשטות זה דבר כל כך יפה!

דרור ומירב אירחו אותנו לארוחת צהריים בשבת ובסופה דרור הגיש 'פיצוחים' לשולחן, זה מריח שנות ה-80! וזה גם הרגיש ככה אבל בתוספת המפה המעולה הזו יצאה תמונה מקסימה.

שבוע נפלא לכולם.

נשיקות לט"ו באב

לחיפוש אחרי ה'נשיקות' יצאנו ענת ריב"א, דרור הקונדיטור שהכירה לי ענת (שהביא איתו קיצ'ן אייד מקצועי ומרשים) ואני. בשלב מאוד ראשוני הבנו כולנו שאנחנו לא אוהבים בכלל נשיקות אבל, היי, מה לא עושים בשביל המדור, כל המתיקות הזו והביצים... אלוהים. חייבים להודות שהתוצאות מרשימות וכשבחנו את הנשיקות אצל אוהבי מתוקים הבנו שהתוצאה היא 1000 נשיקות של הצלחה.

והמתכון:
לכמות של כ-35 נשיקות בינוניות: מפרידים 7 ביצים בגודל בינוני. עבור הנשיקות משתמשים רק בחלבון (החלק הלבן) בצהובים אפשר להכין שקשוקה מטורפת או חביתת שחיתות של רק צהובים. בחזרה ל'לבנים', מעבירים אותם לקערת המיקסר ומתחילים בהקצפה.כשהקצף מתחיל להתגבש מוסיפים באיטיות 500 גרם סוכר (חופן אחרי חופן). כשהקצף בשלבי גיבוש אחרונים מוסיפים 4 טיפות של תמצית וניל איכותית. חשוב שהקצף יהיה חזק מאוד ויציב. את הקצף מעבירים לשק זילוף חד פעמי ויוצרים את צורת הספירלה של הנשיקה, ניתן להכניס בתוכן קוביות שוקולד.

לתנור שחומם מראש מכניסים את התבניות ל-90 מעלות למשך שעתיים/שעתיים וחצי תלוי בתנור. לבדיקה: מעבירים נשיקה לפריזר, ממתינים שתתקרר ונוגסים בה כדי לוודא שהיא קשה גם בפנים. תהנו...

תודה ל: דרור הקונדיטור החתיך על הסבלנות והידע הרחב.ענת ריב"א על ההכרות, כוונת הלב, המטבח והעריכה מטעם הוט, לאייל לנדסמן שלא מתחרפן מאיתנו. לרויטל שכנטוב על הטקסט המקדים לחג האהבה. ולאח שלי מידן, על שדרוג המדור עם לוגו מאאאאמם!

בס"ד

חג אהבה לא רק לאוהבים בלבד...
(וזה לא רק המיתוס הראשון שישבר כאן...)

כמה ימים לפני חג האהבה וההתרחשות כבר באוויר. מי מאלה שיש להם אהבה מן הסתם חוגגים את אהבתם ומי מאלה שכרגע אין להם בנמצא בן\בת זוג...נו..בוא נודה על האמת בנות בעיקר ..שואלות את עצמן איך יעברו את היום בשלום. וכשאני אומרת בשלום אני מתכוונת לאכילה כפייתית של גלידה\במבה\דוריטוס\שוקולד (מחק את המיותר)ואם את במצב ממש רע (או סתם בעלת סטייה קשה) אז הכול ביחד... ואח"כ בכייה לדורות על כמות הקלוריות ויותר מזה בכיית הבכיות...למה אין לי אהבה???????
אז הנה אני -מינוס חבר, פלוס לב לא במצב משהו כרגע. כותבת על אהבה בחג האהבה...בהחלט מצב לא נעים שיכול להוביל לדיכאון קליני סביר... אבל באומץ אתמודד עם המשימה (אומץ= חבילת שוקולד קינדר בואנו) ואולי עוד נגיע לכמה מסקנות מעודדות.


אז בוא נשבור מיתוס כבר בהתחלה -רובנו מניחים שט"ו באב הוא חג לזוגות האוהבים אבל האמת היא, שאנו שוכחים שט"ו באב הוא דווקא חג לרווקים ורווקות, שהתחיל בבנות ישראל שיצאו לכרמים לבושות לבן וחיפשו את הנסיך. יפה להן לבנות ישראל, ליזום ולקחת את גורלן בידיהן. מי אמר שהמציאו את הפמיניזם בשנות ה70? הפמיניזם חי ובעט עוד בימי בית שני. הנה שברנו עוד מיתוס.
אלא שהמהות האמיתית של היום הזה היא העיסוק בחיפוש הזיווג האמיתי שלי וכמובן העמקת ההבנה מהו זיווג בכלל.

"ארבעים יום קודם יצירת הוולד מכריזים ברקיע בת פלוני לפלוני"

בקבלה נאמר שבשעה שהקב"ה מוציא נשמה מהעולמות הרוחניים ומוריד אותה לעולם שלנו, הנשמה הזו כוללת בתוכה זכר וגם נקבה. בזמן שהם נולדים, הם נפרדים וכאשר מגיע זמן זיווגם הקב"ה, שיודע את אותם רוחות ונשמות, מחברם כמו שהיו למעלה ומכריז עליהן. כשהם מתחברים נעשים הם גוף אחד, נשמה אחת. זהו בעצם זיווג משורש הנשמה.
לעתים לא מובן לנו איך קרה רגע המפגש בין בני הזוג. לא ברור איך היא הגיעה לכאן...ומה הביא אותו דווקא באותו רגע לאותו מקום - רואים שיש כאן התערבות שמיימית.
ט"ו באב בא ללמדנו כי לעתים עניין הזיווג לא תלוי בנו. הזיווג שלנו אמנם יגיע אלינו (וזה כמובן תלוי בעוד גורמים) אבל המסר החשוב הוא שאם אכן מדובר בהתערבות שמיימית כל שנותר לנו זה להאמין ולהתפלל שזה יגיע, וזה לא מספיק - כשזה כבר יגיע, שנדע גם לזהות שזה שעומד מולי הוא אכן הזיווג שלי.
נשמע קל. אז זהו שלא. לפעמים עד כמה שאנחנו רוצים למצוא, אנחנו משלחים מעל פנינו את הזיווג שלנו בתואנות שונות ומשונות. החל מפחד להתחייב, לקפוץ אל המים העמוקים וכלה בחרדות וטראומות עבר, מה שנקרא זה לא את זה אני...(וכולנו בקיאים במילון השלם לענייני פרידות) אבל אם כבר עברנו את כל המכשולים - והללויה!!! זיהינו זה את זה, צריך גם לדעת איך לשמור על הזיווג הזה.
"כל אהבה שהיא תלויה בדבר – בטל דבר, בטלה אהבה; ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם. (משנה, מסכת אבות, פרק ה, משנה טז)-
נדמה לי כי כיום, כאשר אנשים מאוהבים הם רוצים לתת עד כמה שאפשר. לדעתי דווקא נתינה מובילה לאהבה. אם מצאתי את האדם הנכון לי עם מכלול התכונות והמידות אותן אני מחפשת, אוכל להעניק לו ולתת. כך, ככל שאעניק לו אוהב אותו יותר.

הרב אליהו דסלר (אחד החשובים בדור הקודם) טען כי מי שמשקיע ונותן, מקשר בכך את נשמתו אל חברו, כאילו חלק ממני נמצא אצל מושא אהבתי. בכך סוד האהבה, בחיבור הנפשות לאישיות אחת, עד כמה שניתן לעשות כן, ואפילו חלקית. לדבריו, האהבה אינה צומחת מעצמה. אלא נבנית שלב אחר שלב מכוח נתינה אמיתית ללא ציפייה לתמורה.
לכן אם לא חשתם אהבה מעולם תוכלו להסיר דאגה מליבכם, כי הגורל שלנו בידינו. אם נרצה לאהוב את האדם הנכון לנו, תצמח האהבה מכוח המעשים וההשקעה. צריך לדעת רק לא לפחד מכך.לדעת לתת ולהבין שנתינה אמיתית אינה גורעת ממני אלא רק מוסיפה.
אהבה אשר תלויה בגורמים חיצוניים סופה להתבטל. מובן שצריך שיש גורמים חיצוניים ראשונים, כמו משיכה אך יופי לא נשאר לנצח כמו שכולנו יודעים.מה שנקרא אם אתה רק הרוס על היופי שלה ונמשך אליה לעומת אך אם נראה לך שהיא גם תוכל לעניין אותך במה שהיא אומרת גם בעוד 30 שנה, אם אתה יכול לדמיין אתכם מקיימים שיחה אמיתית גם בעתיד אז כנראה שיש פה משהו.ואם את אוהבת אותו כי הוא עובד בהיי -טק ועושה משכורת של 30 אלף (נטו ברור שנטו) מה יקרה אם מחר הוא יפוטר ויאבד את הכול. האם תתני ללב שלך להתמלא באהבה אליו גם כשלא יהיה לו במה למלא לך את הארנק?
כמובן שישנם עוד גורמים פנימיים שנובעים מסוגים שונים של מילוי חסרים וחסכים. היא אוהבת אותו כי הוא מבוגר והיא צריכה דמות אב. היא היחידה שאוהבת אותי כמו שאני וכן הלאה.
אהבה אמיתית היא נתינה. רציתם רעידות ופרכוסים בלב מודל גיל 20, קיבלתם התאהבות. זה כיף ומרגש אך זה רגעי וזה חולף. אהבה אמיתית רק מתעצמת עם השנים אם עובדים על עליה. בכל יום עלינו להתאמץ לגלות מחדש את הנקודות שעוררו בזמנו את האהבה, זאת שאינה תלויה בדבר, אכן מדובר בעבודה קשה אבל כמה היא משתלמת.
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"
לא סתם נסמך ט באב לט"ו באב. ט באב הוא יום של אבל, עצבות וחורבן לעומת ט"ו באב - יום של אהבה. אלא שבית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם ונאמר שמאהבת חינם יבנה. נאמר כי כל זוג שמתחתן ובונה את ביתו שלו, כאילו הניח אבן בבניית בית המקדש. כל בית חדש הוא בבחינת בית מקדש קטן.
שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל-לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל-זְרוֹעֶךָ--כִּי-עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה: רְשָׁפֶיהָ--רִשְׁפֵּי, אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה. מַיִם רַבִּים, לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת-הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת, לֹא יִשְׁטְפוּהָ; אִם-יִתֵּן אִישׁ אֶת-כָּל-הוֹן בֵּיתוֹ, בָּאַהֲבָה--בּוֹז, יָבוּזוּ לוֹ (שיר השירים)



אז יאללה בנות ובנים, עכשיו כשהחכמנו בנקודה או שתיים ואולי הבנו מה צריך לחפש, צאו לחולל כי חג היום. אולי זה יהיה בג'ינס ולא בשמלה לבנה ואולי זה יהיה באינטרנט או בטלפון ולא בכרמים. אולי הרומנטיקה היא לא כמו פעם. אבל האהבה של פעם היא אותה אהבה של היום. כל כוח שבטבע לא יוכל לה כי עזה היא.
ומי שבוחר חיים ללא אהבה גוזר על עצמו חיים נטולי משמעות. אהבה מביאה אותנו לתיקון האמיתי שלנו. זאת העבודה האמיתית בחיים האלה.

ובעצם, מה אני יודעת? הנה אני, בחורה מינוס חבר, פלוס כמה שיברונות לב שכותבת על אהבה בחג האהבה...

כבר נגמר כל השוקולד?????



"אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" (שיר השירים)

רויטל שכנטוב