יום רביעי, 5 באוגוסט 2009


בס"ד


חג אהבה לא רק לאוהבים בלבד...
(וזה לא רק המיתוס הראשון שישבר כאן...)

כמה ימים לפני חג האהבה וההתרחשות כבר באוויר. מי מאלה שיש להם אהבה מן הסתם חוגגים את אהבתם ומי מאלה שכרגע אין להם בנמצא בן\בת זוג...נו..בוא נודה על האמת בנות בעיקר ..שואלות את עצמן איך יעברו את היום בשלום. וכשאני אומרת בשלום אני מתכוונת לאכילה כפייתית של גלידה\במבה\דוריטוס\שוקולד (מחק את המיותר)ואם את במצב ממש רע (או סתם בעלת סטייה קשה) אז הכול ביחד... ואח"כ בכייה לדורות על כמות הקלוריות ויותר מזה בכיית הבכיות...למה אין לי אהבה???????
אז הנה אני -מינוס חבר, פלוס לב לא במצב משהו כרגע. כותבת על אהבה בחג האהבה...בהחלט מצב לא נעים שיכול להוביל לדיכאון קליני סביר... אבל באומץ אתמודד עם המשימה (אומץ= חבילת שוקולד קינדר בואנו) ואולי עוד נגיע לכמה מסקנות מעודדות.


אז בוא נשבור מיתוס כבר בהתחלה -רובנו מניחים שט"ו באב הוא חג לזוגות האוהבים אבל האמת היא, שאנו שוכחים שט"ו באב הוא דווקא חג לרווקים ורווקות, שהתחיל בבנות ישראל שיצאו לכרמים לבושות לבן וחיפשו את הנסיך. יפה להן לבנות ישראל, ליזום ולקחת את גורלן בידיהן. מי אמר שהמציאו את הפמיניזם בשנות ה70? הפמיניזם חי ובעט עוד בימי בית שני. הנה שברנו עוד מיתוס.
אלא שהמהות האמיתית של היום הזה היא העיסוק בחיפוש הזיווג האמיתי שלי וכמובן העמקת ההבנה מהו זיווג בכלל.

"ארבעים יום קודם יצירת הוולד מכריזים ברקיע בת פלוני לפלוני"

בקבלה נאמר שבשעה שהקב"ה מוציא נשמה מהעולמות הרוחניים ומוריד אותה לעולם שלנו, הנשמה הזו כוללת בתוכה זכר וגם נקבה. בזמן שהם נולדים, הם נפרדים וכאשר מגיע זמן זיווגם הקב"ה, שיודע את אותם רוחות ונשמות, מחברם כמו שהיו למעלה ומכריז עליהן. כשהם מתחברים נעשים הם גוף אחד, נשמה אחת. זהו בעצם זיווג משורש הנשמה.
לעתים לא מובן לנו איך קרה רגע המפגש בין בני הזוג. לא ברור איך היא הגיעה לכאן...ומה הביא אותו דווקא באותו רגע לאותו מקום - רואים שיש כאן התערבות שמיימית.
ט"ו באב בא ללמדנו כי לעתים עניין הזיווג לא תלוי בנו. הזיווג שלנו אמנם יגיע אלינו (וזה כמובן תלוי בעוד גורמים) אבל המסר החשוב הוא שאם אכן מדובר בהתערבות שמיימית כל שנותר לנו זה להאמין ולהתפלל שזה יגיע, וזה לא מספיק - כשזה כבר יגיע, שנדע גם לזהות שזה שעומד מולי הוא אכן הזיווג שלי.
נשמע קל. אז זהו שלא. לפעמים עד כמה שאנחנו רוצים למצוא, אנחנו משלחים מעל פנינו את הזיווג שלנו בתואנות שונות ומשונות. החל מפחד להתחייב, לקפוץ אל המים העמוקים וכלה בחרדות וטראומות עבר, מה שנקרא זה לא את זה אני...(וכולנו בקיאים במילון השלם לענייני פרידות) אבל אם כבר עברנו את כל המכשולים - והללויה!!! זיהינו זה את זה, צריך גם לדעת איך לשמור על הזיווג הזה.
"כל אהבה שהיא תלויה בדבר – בטל דבר, בטלה אהבה; ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם. (משנה, מסכת אבות, פרק ה, משנה טז)-
נדמה לי כי כיום, כאשר אנשים מאוהבים הם רוצים לתת עד כמה שאפשר. לדעתי דווקא נתינה מובילה לאהבה. אם מצאתי את האדם הנכון לי עם מכלול התכונות והמידות אותן אני מחפשת, אוכל להעניק לו ולתת. כך, ככל שאעניק לו אוהב אותו יותר.

הרב אליהו דסלר (אחד החשובים בדור הקודם) טען כי מי שמשקיע ונותן, מקשר בכך את נשמתו אל חברו, כאילו חלק ממני נמצא אצל מושא אהבתי. בכך סוד האהבה, בחיבור הנפשות לאישיות אחת, עד כמה שניתן לעשות כן, ואפילו חלקית. לדבריו, האהבה אינה צומחת מעצמה. אלא נבנית שלב אחר שלב מכוח נתינה אמיתית ללא ציפייה לתמורה.
לכן אם לא חשתם אהבה מעולם תוכלו להסיר דאגה מליבכם, כי הגורל שלנו בידינו. אם נרצה לאהוב את האדם הנכון לנו, תצמח האהבה מכוח המעשים וההשקעה. צריך לדעת רק לא לפחד מכך.לדעת לתת ולהבין שנתינה אמיתית אינה גורעת ממני אלא רק מוסיפה.
אהבה אשר תלויה בגורמים חיצוניים סופה להתבטל. מובן שצריך שיש גורמים חיצוניים ראשונים, כמו משיכה אך יופי לא נשאר לנצח כמו שכולנו יודעים.מה שנקרא אם אתה רק הרוס על היופי שלה ונמשך אליה לעומת אך אם נראה לך שהיא גם תוכל לעניין אותך במה שהיא אומרת גם בעוד 30 שנה, אם אתה יכול לדמיין אתכם מקיימים שיחה אמיתית גם בעתיד אז כנראה שיש פה משהו.ואם את אוהבת אותו כי הוא עובד בהיי -טק ועושה משכורת של 30 אלף (נטו ברור שנטו) מה יקרה אם מחר הוא יפוטר ויאבד את הכול. האם תתני ללב שלך להתמלא באהבה אליו גם כשלא יהיה לו במה למלא לך את הארנק?
כמובן שישנם עוד גורמים פנימיים שנובעים מסוגים שונים של מילוי חסרים וחסכים. היא אוהבת אותו כי הוא מבוגר והיא צריכה דמות אב. היא היחידה שאוהבת אותי כמו שאני וכן הלאה.
אהבה אמיתית היא נתינה. רציתם רעידות ופרכוסים בלב מודל גיל 20, קיבלתם התאהבות. זה כיף ומרגש אך זה רגעי וזה חולף. אהבה אמיתית רק מתעצמת עם השנים אם עובדים על עליה. בכל יום עלינו להתאמץ לגלות מחדש את הנקודות שעוררו בזמנו את האהבה, זאת שאינה תלויה בדבר, אכן מדובר בעבודה קשה אבל כמה היא משתלמת.
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"
לא סתם נסמך ט באב לט"ו באב. ט באב הוא יום של אבל, עצבות וחורבן לעומת ט"ו באב - יום של אהבה. אלא שבית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם ונאמר שמאהבת חינם יבנה. נאמר כי כל זוג שמתחתן ובונה את ביתו שלו, כאילו הניח אבן בבניית בית המקדש. כל בית חדש הוא בבחינת בית מקדש קטן.
שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל-לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל-זְרוֹעֶךָ--כִּי-עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה: רְשָׁפֶיהָ--רִשְׁפֵּי, אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה.
מַיִם רַבִּים, לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת-הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת, לֹא יִשְׁטְפוּהָ; אִם-יִתֵּן אִישׁ אֶת-כָּל-הוֹן בֵּיתוֹ, בָּאַהֲבָה--בּוֹז, יָבוּזוּ לוֹ (שיר השירים)



אז יאללה בנות ובנים, עכשיו כשהחכמנו בנקודה או שתיים ואולי הבנו מה צריך לחפש, צאו לחולל כי חג היום. אולי זה יהיה בג'ינס ולא בשמלה לבנה ואולי זה יהיה באינטרנט או בטלפון ולא בכרמים. אולי הרומנטיקה היא לא כמו פעם. אבל האהבה של פעם היא אותה אהבה של היום. כל כוח שבטבע לא יוכל לה כי עזה היא.
ומי שבוחר חיים ללא אהבה גוזר על עצמו חיים נטולי משמעות. אהבה מביאה אותנו לתיקון האמיתי שלנו. זאת העבודה האמיתית בחיים האלה.

ובעצם, מה אני יודעת? הנה אני, בחורה מינוס חבר, פלוס כמה שיברונות לב שכותבת על אהבה בחג האהבה...

כבר נגמר כל השוקולד?????



"אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" (שיר השירים)

רויטל שכנטוב

תגובה 1:

Nathanel אמר/ה...

מאמר מתוק מאוד, כמו כל השוקולד שאכלת שם!

חבל רק שמגלים לי עכשיו שט"ו באב זה חג לרווקים. אם הייתי אומר את זה לאשתי בזמן, הייתי חוסך כמה מאות שקלים...

:-)

חג שמח לכולם!