יום חמישי, 22 ביולי 2010

הפסטה של אייל



הקיץ הזה מתחבר לי עם הזולה המדהימה של אייל וענת בביתם בנווה צדק. הכניסה לבית היא פינת פטיו נעימה וירוקה באמצע הבטון התל אביבי, ובה אואזיס של שקט ושלווה בסיומו של יום. אני מכירה אנשים מסוימים שנזרקים שם בקביעות לדפדוף בעשרות גיליונות 'הארץ' או לתנומה. אני דווקא לא מהמתנחלים, אבל אני בהחלט יכולה להבין איך מאבדים על המרבצים האלה את תחושת הזמן. וכמתאוששים, מה לעשות? רעבים. זו הסיבה שאייל האלוף המציא את מתכון הפסטה הזה.





הפסטה של אייל לנדסמן

המצרכים:
חצי חבילת ספגטי דק מקמח מלא, במקרה שלנו של ברילה
סלסלת עגבניות שרי חצויות לחצאים
סלסלת פטריות טריות מסוגים שונים (יש עכשיו בסופרים חבילות מעורבות וזה בדיוק מתאים) חתוכות גס
חופן בזיליקום טרי חתוך גס
חופן נדיב של צנוברים שקלינו על מחבת יבשה ועכשיו מחכות לתורן
כחצי ראש שום, צריך בערך 10 שיני שום מקולפות ופרוסות
שמן זית
מלח ופלפל
מעט אבקת ג'ינג'ר (אייל מתעקש אבל אני חושבת שלא חייבים אותה)
פרמז'ן איכותי לגירוד מלמעלה




צריך -מחבת שיש לה מכסה

אופן ההכנה: מחממים במחבת בערך 4-5 כפות שמן זית איכותי.
מוסיפים לתוכו את פרוסות השום עד שיזהיבו, לשים לב לא לשרוף אותן כי הן הופכות למרות
מוסיפים את הפטריות, מלח, פלפל ואבקת ג'ינג'ר ומקפיצים הכל ביחד
מוסיפים את העגבניות החצויות וכחצי מכמות הבזיליקום החתוך גס
מכסים את המחבת לכמה דקות עד להיווצרות נוזלים ורתיחה
את כל השמחה הזאת מוסיפים לפסטה המבושלת (שהתבשלה במקביל לפי הוראות היצרן ולא חיכתה לאף אחד בצד - פסטות נעלבות שמאחרים להן).
ומערבבים בקערה. לא מומלץ (בפסטה הזאת ובכלל בפסטה) לערבב את הרוטב בסיר שבו התבשלה הפסטה. הסיר חם מאוד, הרוטב חם גם הוא, ומה שקורה זה שהפסטה בעצם ממשיכה להתבשל ותהפוך לסמרטוטית.

לפני ההגשה מוסיפים את הצנוברים ואת הבזיליקום הנותר, וחופן פרמז'ן איכותי מגורד.

הצילומים של אייל לנדסמן במצלמה של ענת ריב"א (אשתו). וכמובן תודה לכם , ענת ואייל שגם בתקופות לא יצירתיות אתם מצליחים להרים אותי ולהפיח חיים בבלוגנו האהוב.

2 comments:

ענבר אמר/ה...

אז ככה: ערב טו באב , אני דמות מאד לא רומנטית (בטח לא אחרי 13 שנים עם הקשוח) ובכל זאת, מנצנץ בי צורך לפנק במיוחד את מי שמגיע לו פינוק.
ככה משמיים (טוב נו, מהמייל שהגיע מענת) - נוחת עלי מתכון שכל כולו מריח קייץ.
בדיקה מהירה במקרר מעלה שיש תחת היד את כל האינסטרומנטים ומשם - הדרך אל הקיבה שלנו היתה קצרה קצרה (לחם שום ביתי הולך קומפלט ליד)
לסיכום החוויה - מומלץ בחום להוסיף לרפרטואר האישי, אני כבר עשיתי זאת והעברתי גם קדימה לאחרים.
ורק לסיום שאלה - איך שזה שבתור "האחות שבחוק" לא ידעתי שאייל מכין פסטות ? לא מגיע לנו גם פעם איזה פינוק ?

morana אמר/ה...

האמת שהשאלה שבאמת מעניינת אותי היא מתי אני באה לעשות אצלך פוסט?