יום חמישי, 7 בינואר 2010

מסיבעבע


כך פתאום הוזמנתי ל'מחבוז' (בעברית: מסיבעבע). בשל חשדנות קלה מצד המזמינות (מי זו המוזרה הזו שרוצה לתעד מסורת משפחתית? ובכלל מה מרגש בזה???) האינפורמציה שזרמה אלי בהקשר לאופי האירוע הייתה דלה ומצומצמת, קצת כמו לקראת מסיבת טבע סודית, מה שעורר את סקרנותי אפילו יותר. בתחילה היו בידיי שלוש פיסות מידע בלבד: האירוע מתמקד בהכנת מאפים עיראקים, זהו מפגש משפחתי וההתרחשות תתקיים בבית משפחת בקר.

איפה האירוע מתקיים שאלתי, וכתשובה התבקשתי לנחות בדירת בבית משפחת בקר למחרת בשעה 12:00.
אז לא ידעתי שהפעילות בדירה התחילה כבר בשעה 9:00 בבוקר עת הכנת בצק המאפים.



באיחור קל נכנסנו לדירה ענת ואני. בכניסה קיבל את פנינו שולחן אוכל גדול וסביבו כעשרה בני משפחה בגילאים שונים ובעלי ותק שונה בתחום, עוסקים בפעילויות רידוד, מילוי וגילגול לפי סדר עבודה ברור כשלכל אחד מבני המשפחה יש תפקיד ספציפי בתהליך. במטבח עוד כ-7 משתתפות בתפקידי מפתח – פתיחת וסגירת מעגל האפייה: מי שמכינות את הבצק הן גם אלה ששולחות אותו אל התנור ואל הטיגון ומוציאות אותו משם אחרי מטמורפוזה שהופכת אותו לחתיכה של אושר מנחם.

התעלומה, כך הרגשתי מתחילה להתבהר, מדובר במפגש משפחתי שבו הכנת המאפים המסורתיים זה רק תירוץ לגיבוש. הפסקול של הפעילות היה הצחוקים הנפלאים והקסומים של היוצרים לנוכח סיפוריה המצחיקים והמרגשים של יסמין (איך היה להופיע עם מרגול??). ענתי מיד תפסה את מקומה ליד השולחן והחלה לקחת חלק בגלגולים. בכל זאת יש לה קצת דם ספרדי בידיים.



התהליך מאוד ברור, הדודות מכינות את הבצק המופלא והגמיש הזה וחותכות אותו בידיהן לכדורים קטנים בדיוק בגודל המתאים להכנת המאפים. כקסם כדורי הבצק שווים בגודלם.
הכדורים מרודדים לעיגולים קטנים ושטוחים בעזרת מערוכי עץ נוסטלגיים, במיומנות מופלאה על ידי בעלי מקצוע מתחלפים.

התחנה הבאה היא תחנת המילוי. למשימת המילוי נדרשת אהבת בצק ומיומנות ידיים נרכשת.



אומנם צעירי השבט ממלאים עצמאית, אבל הם שואלים את הדודות מידי פעם כדי לקבל אישור על גודל/ צורה/ איכות הסגירה. המילוי משתנה בהתאם לבצק ובהתאם לקצב ההתקדמות, ואין ספק שפורץ מתוכך אושר גדול כאשר אתה מתחיל לזהות את תחתית קערת המילוי מבצבצת.

הייתי צריכה להיות ממש מרוכזת כדי לשים לב לרצף המילויים שזרם לשולחן העבודה, כשהגענו לדירה מילוי החומוס כבר נגמר והסמבוסקים המעולים כבר נשלחו לעמדת הכיריים במטבח לטיגון עמוק. מילוי הגבינה לסמבוסקים האפויים היה בשיאו, ואז הוגש לשולחן המילוי המתוק הראשון שמורכב מתערובת של שקדים מרוסקים, סוכר, קינמון והל, ומתגלגל לכדי סיגרים דקים וארוכים הנאפים בתנור.

מה שנקרא, תתאמנו בקטנה עם להקת החימום כי תיכף פורץ לפה הכוכב האמיתי של הערב ה"בעבע בתמר". בעבע הוא למעשה עוגיית בצק עגולה ושטוחה המלאה בתמרים ואגוזים, מעליה שומשום – ובמרכזה חור. אגב, חירור הבעבע הינו תפקיד של כבוד ולא כל אחד זוכה להיכנס לעמדת המחורר.

זה אושר גדול להכין את הבעבע ואושר גדול יותר לאכול. מי שלא טעם בעבע טרי וחם כנראה עוד לא לגמרי יודע טעימות מה היא, ומכאן נולד הכינוי מסיבעבע.

תודה ליעלי ויסמין בקר שפתחו את ביתן בפניי, תודה להורים המקסימים על טוב ליבם ותודה לדודות והדודים על הפתיחות.
תודה לענת ריב"א על ה'שידך' והעריכה.



בעבע תמרים:



להכנת הבצק:

1 קילו קמח
200 גרם חמאה
2 ביצים
כפית שטוחה מלח
2 כפות שמרים יבשים

את כל החומרים מערבבים במערבל עד שמתקבל בצק אחיד.
מעבירים את הבצק לקערה, מחסים במגבת שלא יתייבש ומשאירים אותו לנוח לפחות 20 דקות עד שהוא מכפיל את ניפחו. כדאי לבחור את הפינה החמה ביותר בבית כדי לעזור לו.

מלית התמרים:

שקית אחת של תמרים ללא חרצנים בוואקום
כפית קינמון
אגוזי מלך

שומשום לציפוי המאפה.

להכנה:
מחממים את התנור ל-180 מעלות.

מחלקים את הבצק לכדורים בגודל כדור פינג-פונג.
משטחים את הכדור במרכז כף היד ויוצרים שקע למלית.
בתוך השקע מכנסים את המילית כמות של חצי כדור פינג-פונג .
עוטפים עם הבצק את המלית היטב עד כדי כדור ומהדקים את הפתח כדי שלא ייפתח באפייה.
משטחים את הכדורים עד שהם נראים כמו פיתה קטנה וטובלים בקערה עם שומשום.
מעבירים לתבנית עם נייר אפייה ויוצרים חור במרכז בקוטר של חצי סנטימטר.
מורחים ביצה על המאפה כדי שיקבל גוון יפה בתנור.

אופים עד שמתקבל צבע של אפייה.







בפרק הבא: הפעילות במטבח ואיך הצלחתי להוציא את סודות הריגול למתכוני הבצק והמילוי מהדודות. וגם- מתכון לסמבוסק גבינות אפוי.

6 תגובות:

החדרון באלכסון אמר/ה...

החדרון באלכסון מתרשם מהאותנטיות ומתאווה קשות לפחמימות חמות על הבוקר. אם לא תסגר עליו שמלת השבת - הכל באשמתך, מורן.
רק שאלה קטנה מנקרת את ראשו - כיצד ייתכן פוסט על מסיבעבע בלי תצלום של ליידי באבא?!?!?

Unknown אמר/ה...

great now i'm feeling rather peckish. i wonder if you can make them with butterscotch or chocolate spread?!?

ליידי געגע אמר/ה...

ליידי באבא שולטתתתת1111

Oz.N אמר/ה...

אין ספק שזהו פוסט ראוי המביא כבוד רב למסורת המשפחתית. יישר כוח!!
יחד עם זאת ומבלי להפחית מאיכות האירוע, בשל העדרות מספר אנשי מפתח (אשר חלקם הוחלפו על ידי מיקסר חשמלי חסר חוש הומור) האווירה לא יכלה להיות כה מושלמת כמו במפגשים קודמים.

מזה שמרדד, לש ועושה שמח,
עוז

נבו אמר/ה...

אני מתה על בעבע תמרים.
אני הולכת לגייס את אמא שלי למשימה.
ואת יודעת מה? העלת לי רעיון לגייס כך את משפחתי להכנת מאכלי העדה.

morana אמר/ה...

איזה יופי. זה דבר חשוב מאוד התיעוד של המאכלים המשפחתיים