יום חמישי, 14 בינואר 2010

מסיבעבע - חלק 2



מפגשים משפחתיים ממיסים אותי לחלוטין. במיוחד כאלה של משפחות אוהבות ומקבלות אורחים כמו משפחת בקר. מיד כשנפתחה דלת הדירה פגש אותי גל חום נעים (ואני לא מתכוונת לגל החום מהתנור במטבח בו נאפו המאפים). יעלי ויסמין בנות המשפחה הנפלאות שהזמינו אותי, קיבלו אותי בחיבוק אוהב. שאלתי, אפשר לפתוח את המצלמה ולתעד? ושמחתי לקבל תשובה חיובית.

אחרי התיאור של שולחן העבודה (ראו פוסט בשבוע שעבר), אנחנו עוברים למטבח שם מתרחשת פעילות שיא. בניגוד למזג האוויר הנעים סביב שולחן העבודה, במטבח חם והתנאים לא קלים כשעומדים שעות על הרגליים, כך שרק החזקים והאמיצים שורדים שם. לתנור נכנסו במהלך כל היום מאפים בקצב וללא הפסקה, מגש יוצא מגש נכנס, מגש ממתין ומגש מתקרר. בעמדת הכיריים מטוגן סמבוסק חומוס על ידי אחד מבני המשפחה, כנראה בעל המיומנות הגבוהה ביותר. שם גם מתרקם השלב הנעים ביותר של התהליך, בו אתה יכול להסתכל על התוצאות ולהיאנח בנחת.

המאפים המוכנים חוזרים אל שולחן העבודה כדי לצפות באחיהם הצעירים שרק מתחילים את דרכם וכדי לתדלק את היוצרים והעמלים. צלחות המאפים מוגשות למרכז השולחן, ברגע שנגעת במאפה הראשון קשה להפסיק, טעם הבצק הטרי והחם בפה מציף אותך באושר. טוב, אמרתי לעצמי, מורן, מספיק, קחי עצמך הידיים, מלאכת הבנת המתכונים רק מתחילה, אין אפשרות לשקוע בטריפ של פחמימות כרגע, המשימה עדיין לא הושלמה ועכשיו כשכבר הצלחת לחדור למעמקי המטבח - זו ההזדמנות הטובה ביותר לנסות להוציא את הסודות מהדודות.

כדי להצליח במשימה הוקמה ועדה: מצד אחד אני האנתרופולוגית מהאקדמיה של האינטרנט, בצד השני הדודות שקיבלו את המתכונים מאמא שקיבלה מאמא שקיבלה מאמא ובאמצע בנות הדודות כמגשרות.


ומסקנות הוועדה הן:
1- מקור המסורת הוא בחגי פורים בעיראק. לפני כעשר שנים ה'מחבוז' עשה עלייה ואחת לכמה חודשים, בתאריך משתנה, נפגשים.
2- האירוע מאפשר לדורות הצעירים להיפגש עם הבוגרים ועל הדרך לשמר את המסורת ואת המאפים הכל כך מיוחדים האלה.
3- בעיראק עבודות המטבח נעשו על ידי נשים בלבד, והחידוש המשמח הוא שבארץ כולם עוסקים בעשייה, גברים ונשים גם יחד.
4- עיראקים מקבלים בחום אורחים ומצטרפים חדשים למשפחה.
5- כל משתתפי המחבוז חייבים לצאת מהדירה כשהם מצוידים בשתי שקיות מלאות של התוצרת (אחת מלוחים אחת מתוקים שיהיה כאן סדר!).
6- הכי חשוב להיות מאושר.

המסקנה העיקרית היא שאתם לא באמת יודעים איזו פעילות סודית מתקיימת בדירת השכנים! התברכתי בהזדמנות מעניינת ומרתקת להופיע כזבוב על קיר ולצפות ב'מחבוז'. אני מקווה שהפוסט הזה יעשה קצת חשק לצעירים והצעירות לבית בקר לתעד גם את שאר המתכונים המשפחתיים לטובת הדורות הבאים.


מחשבות של אחרי:
1) יש לציין שעם סיום ההכנות וכניסת המאפים האחרונים לתנור לפתע הופיעה על השולחן ארוחת צהריים עיראקית מסורתית שלמה, שהכילה כמויות של אוכל שאינו קשור לכל מה שתואר לעיל. מפאת קוצר המקום וגם קוצר הנשימה בשלב הזה – הארוחה על כל מאכליה המהממים לא תועדה.
2) נוכח המיומנות הכה גבוהה של כל הפועלים והפועלות הופתענו למצוא טעות בתהליך, בדמות של מגש סמבוסק גבינה - שטוגן - במקום להיאפות! אל דאגה – נפתחה ועדת חקירה.

תודה ליעלי ויסמין בקר שפתחו את ביתן בפניי, תודה להוריהן המקסימים על טוב ליבם ותודה לדודות והדודים על הפתיחות.
תודה לענת ריב"א על ה'שידך' והעריכה.



מתכון סמבוסק הגבינה

להכנת בצק:
1 קילו קמח
200 גרם חמאה
2 ביצים
כפית מלח
2 כפות שמרים יבשים

את כל החומרים מערבבים במערבל עד שמתקבל בצק אחיד.
מעבירים את הבצק לקערה, מחסים במגבת שלא יתייבש ומשאירים אותו לנוח לפחות 20 דקות עד שהוא מכפיל את ניפחו. כדאי לבחור את הפינה החמה ביותר בבית כדי לעזור לו.

להכנת המלית מערבבים מספר סוגים של גבינות כגון:
פרמזן
גבינה בולגרית
גבינת חמד
גבינה צפתית

שומשום לציפוי המאפה

להכנה:
מחממים את התנור ל-180 מעלות.

מחלקים את הבצק לכדורים בגודל כדור פינג-פונג.
משטחים את הכדור במערוך לידי עיגולים שטוחים.
במרכז העיגול מניחים כפית ממילוי הגבינות.
מקפלים את העיגול בצק לחצי ומהדקים היטב, למען הסר ספק כדי שלא יפתח סוגרים את הסמבוסק בסגירה מיוחדת כמו תפירה שמעט קשה להסביר בכתיבה.
מעבירים לתבנית עם נייר אפייה, מורחים מעל המאפים ביצה עם מברשת ומפזרים שומשום.

אופים עד שמתקבל צבע יפה של אפייה.

תגובה 1:

lian אמר/ה...

אצל הפולנייות זה אסור.אף אחד לא נכנס למטבח חוץ מהן!

סתם אומרת.אני לא פולנייה.