יום חמישי, 25 במרץ 2010

החרוסת של סבתא לאה



חיפוש אחר מתכון ה"חרוסת של סבתא לאה" (זצ"ל) עורר במשפחתי גלי צונמי של זיכרונות והתלבטויות לגבי המרכיבים.
עשרות שיחות טלפון בלתי נגמרות התנהלו כדי לשחזר את המתכון ולפענח את פשרו.
"מה? מתכון?" אמא שלי אמרה לי בשיחה הראשונה, "את יודעת איך להכין. את מכינה כל שנה, לי אין מושג..."
כך שהכדור חזר אליי. אני אכן מצליחה להכין את המתכון כל פסח. אני מתחילה את התהליך, מתגלגלת עם המרכיבים, עד שהטעם מזכיר את המקור, כפי שנחקק בזיכרונות שלי - ואז נעצרת. אבל מול דף ועט או מול תוכנת הWORD זה הרבה הרבה יותר מורכב.
כן דבש? לא דבש! כן סילאן? לא סילאן....
פאקנים? לא- אגוזי מלך!
סך הכל הכוונות שלי היו פשוטות: לנסח בצורה ברורה את מתכון החרוסת עבורי ועבור הדורות הבאים. המשימה כמו שהבנתם לא הייתה קלה.



בספר המתכונים האישי שלה (גודלו כגודל כף יד בניגוד לספרי הענק של זמננו) שסיפחתי אלי אחרי מותה, ישנם מתכונים מפורטים המודפסים בגרמנית, באותיות קטנות ולצידם תמונות התבשילים שצולמו ללא התחשבות בתאורה, אסטטיקה, סטיילינג או במדפדף.
אני זוכרת אותה עומדת במטבח הקטן, במושב הוותיק בין שדות העמק מדפדפת בין דפי המתכונים ובכל פעם מחדש הייתי מופתעת איך הדפים נפתחים לה בדיוק במתכון שחיפשה. דפי המתכונים היו מלוכלכים בכתמים, דבר שמאוד הטריד אותי כילדה. קיימים בו מאות מתכונים אך לא קיים בו מתכון החרוסת.

אז הנה המתכון כפי שאני מאמינה שהוא אמור להיות. אני מקווה שהדורות הבאים לא יתלוננו עלי.



חרוסת בכלי פורצלן שמאוד מזכירים את הכלים היקרים והמיוחדים של סבתא לאה. את הכלים האלה קניתי היום ב- 10 ש"ח כל אחד בגולף. כמובן שהתעלפתי כשראיתי אותם והתעלפתי עוד יותר מהמחיר. בקיצר, לא יכולתי להשאיר על המדף.

חרוסת של סבתא לאה

3 תפוחי עץ ירוקים וחמוצים כמה שיותר, מוצקים ומגורדים בפומפיה כולל הקליפה
קורט (או יותר) קינמון
רבע כוס יין מתוק (יין קידוש)
2 חופנים של אגוזי מלך קצוצים


4 כפות סילאן

מערבבים היטב ונותנים לחרוסת לנוח עד כניסת החג.


מניסיון, לחרוסת אין טעם אמיתי לפני ליל הסדר. לא ברור לי למה אבל הטעם של החרוסת טעים רק בארוחת החג.

ו- הכי חשוב מעבירים לכלי פורצלן. חבריי וודאי צוחקים עכשיו לעצמם לאור הופעת המילה - פורצלן.

חג שמח לכולם!


אני וסבתא בכנרת בתקופה שעוד היו מים, היו חופים והיו סרטנים קטנים שהיו מקפצים על הסלעים.



ערכה: ענת ריב"א

2 תגובות:

Unknown אמר/ה...

יא אללה בובה איך אתן דומות.
אותו חיוך אותן עיניים.איזה יפות!
מרגישים את האהבהחג שמח!

morana אמר/ה...

בובה! אוהבת אותך!