ברחובנו הצר

בדרך לגראמי

ענתי ואייל (ו-מיקי) טסים לגראמי, נכון, נשמע הזוי.
קליפ מדהים של יוצר ישראלי בשם אורן לביא שצילם אייל לנדסמן המוכשר והפיקה מיקי ה'מפקית על' מועמד.
מיד אחרי שצוחקים ומתרגשים מרגישים פתאום לחץ בכפות הרגליים ומבינים שהטקס דורש התארגנות הלבשה מיוחדת. צריך להיות זוהרים, מרשימים ולעיתים גם הורסים. צריך לחשוב על כמה לוקים, על נעליים נוחות לעמידה על הרגליים שעות רבות בזמן הטקס ואחריו והכי חשוב תיקי יד ואקססוריז שווים.
איך מתחילים? מכינים קולאז'! אז ישבנו ענת ואני והכנו כזה מגזרי עיתונים שענת גזרה בטוב טעם והבנו ש"מד מן" לגמרי השפיעה עליה.
כל מה שנדרש ממכם קוראי הבלוג הוא להצביע. מצורף לינק.
ואני מקווה לעדכן בקרוב על התקדמות האירועים.

http://www.fuse.tv/ontv/shows/grammy-polldown/poll4.html

מסיבעבע - חלק 2

מפגשים משפחתיים ממיסים אותי לחלוטין. במיוחד כאלה של משפחות אוהבות ומקבלות אורחים כמו משפחת בקר. מיד כשנפתחה דלת הדירה פגש אותי גל חום נעים (ואני לא מתכוונת לגל החום מהתנור במטבח בו נאפו המאפים). יעלי ויסמין בנות המשפחה הנפלאות שהזמינו אותי, קיבלו אותי בחיבוק אוהב. שאלתי, אפשר לפתוח את המצלמה ולתעד? ושמחתי לקבל תשובה חיובית.

אחרי התיאור של שולחן העבודה (ראו פוסט בשבוע שעבר), אנחנו עוברים למטבח שם מתרחשת פעילות שיא. בניגוד למזג האוויר הנעים סביב שולחן העבודה, במטבח חם והתנאים לא קלים כשעומדים שעות על הרגליים, כך שרק החזקים והאמיצים שורדים שם. לתנור נכנסו במהלך כל היום מאפים בקצב וללא הפסקה, מגש יוצא מגש נכנס, מגש ממתין ומגש מתקרר. בעמדת הכיריים מטוגן סמבוסק חומוס על ידי אחד מבני המשפחה, כנראה בעל המיומנות הגבוהה ביותר. שם גם מתרקם השלב הנעים ביותר של התהליך, בו אתה יכול להסתכל על התוצאות ולהיאנח בנחת.

המאפים המוכנים חוזרים אל שולחן העבודה כדי לצפות באחיהם הצעירים שרק מתחילים את דרכם וכדי לתדלק את היוצרים והעמלים. צלחות המאפים מוגשות למרכז השולחן, ברגע שנגעת במאפה הראשון קשה להפסיק, טעם הבצק הטרי והחם בפה מציף אותך באושר. טוב, אמרתי לעצמי, מורן, מספיק, קחי עצמך הידיים, מלאכת הבנת המתכונים רק מתחילה, אין אפשרות לשקוע בטריפ של פחמימות כרגע, המשימה עדיין לא הושלמה ועכשיו כשכבר הצלחת לחדור למעמקי המטבח - זו ההזדמנות הטובה ביותר לנסות להוציא את הסודות מהדודות.

כדי להצליח במשימה הוקמה ועדה: מצד אחד אני האנתרופולוגית מהאקדמיה של האינטרנט, בצד השני הדודות שקיבלו את המתכונים מאמא שקיבלה מאמא שקיבלה מאמא ובאמצע בנות הדודות כמגשרות.

ומסקנות הוועדה הן:
1- מקור המסורת הוא בחגי פורים בעיראק. לפני כעשר שנים ה'מחבוז' עשה עלייה ואחת לכמה חודשים, בתאריך משתנה, נפגשים.
2- האירוע מאפשר לדורות הצעירים להיפגש עם הבוגרים ועל הדרך לשמר את המסורת ואת המאפים הכל כך מיוחדים האלה.
3- בעיראק עבודות המטבח נעשו על ידי נשים בלבד, והחידוש המשמח הוא שבארץ כולם עוסקים בעשייה, גברים ונשים גם יחד.
4- עיראקים מקבלים בחום אורחים ומצטרפים חדשים למשפחה.
5- כל משתתפי המחבוז חייבים לצאת מהדירה כשהם מצוידים בשתי שקיות מלאות של התוצרת (אחת מלוחים אחת מתוקים שיהיה כאן סדר!).
6- הכי חשוב להיות מאושר.

המסקנה העיקרית היא שאתם לא באמת יודעים איזו פעילות סודית מתקיימת בדירת השכנים! התברכתי בהזדמנות מעניינת ומרתקת להופיע כזבוב על קיר ולצפות ב'מחבוז'. אני מקווה שהפוסט הזה יעשה קצת חשק לצעירים והצעירות לבית בקר לתעד גם את שאר המתכונים המשפחתיים לטובת הדורות הבאים.

מחשבות של אחרי:
1) יש לציין שעם סיום ההכנות וכניסת המאפים האחרונים לתנור לפתע הופיעה על השולחן ארוחת צהריים עיראקית מסורתית שלמה, שהכילה כמויות של אוכל שאינו קשור לכל מה שתואר לעיל. מפאת קוצר המקום וגם קוצר הנשימה בשלב הזה – הארוחה על כל מאכליה המהממים לא תועדה.
2) נוכח המיומנות הכה גבוהה של כל הפועלים והפועלות הופתענו למצוא טעות בתהליך, בדמות של מגש סמבוסק גבינה - שטוגן - במקום להיאפות! אל דאגה – נפתחה ועדת חקירה.

תודה ליעלי ויסמין בקר שפתחו את ביתן בפניי, תודה להוריהן המקסימים על טוב ליבם ותודה לדודות והדודים על הפתיחות.
תודה לענת ריב"א על ה'שידך' והעריכה.

מתכון סמבוסק הגבינה

להכנת בצק:
1 קילו קמח
200 גרם חמאה
2 ביצים
כפית מלח
2 כפות שמרים יבשים

את כל החומרים מערבבים במערבל עד שמתקבל בצק אחיד.
מעבירים את הבצק לקערה, מחסים במגבת שלא יתייבש ומשאירים אותו לנוח לפחות 20 דקות עד שהוא מכפיל את ניפחו. כדאי לבחור את הפינה החמה ביותר בבית כדי לעזור לו.

להכנת המלית מערבבים מספר סוגים של גבינות כגון:
פרמזן
גבינה בולגרית
גבינת חמד
גבינה צפתית

שומשום לציפוי המאפה

להכנה:
מחממים את התנור ל-180 מעלות.

מחלקים את הבצק לכדורים בגודל כדור פינג-פונג.
משטחים את הכדור במערוך לידי עיגולים שטוחים.
במרכז העיגול מניחים כפית ממילוי הגבינות.
מקפלים את העיגול בצק לחצי ומהדקים היטב, למען הסר ספק כדי שלא יפתח סוגרים את הסמבוסק בסגירה מיוחדת כמו תפירה שמעט קשה להסביר בכתיבה.
מעבירים לתבנית עם נייר אפייה, מורחים מעל המאפים ביצה עם מברשת ומפזרים שומשום.

אופים עד שמתקבל צבע יפה של אפייה.

תלושי מזון - מס' 3

קפה ב"קפה קפה"

ניפגשנו ב"קפה קפה" בנווה צדק, יום שישי בבוקר כדי לעדכן ולהתעדכן על השבוע/שבועיים שעברו.

זו ההזמנה ל'פגש' הבנות שאורגן.

הזמנו ארוחת בוקר מפנקת של מאזטים, חביתות, גבינות וסלסלת לחמים.

מה שהיה יפה במיוחד זו הרחבה המקסימה של סוזן דלל בה ממוקם הבית קפה.

שמש זהרה במיימי המזרקה הקטנה במרכז.

ליאן סגרה תוך כדי עיסקאות נדל"ן בשווקי מזרח אירופה.

קרן סחרה בבורסה וסגרה עיסקת ענק עם סטארט אפ יפני.

עדי ואני חשבנו במה כדאי להשקיע את הכסף, יהלומים או זהב.


ועל כל זה אני אומרת - טפו טפו טפו בלי עין הרע.
ואז עבר חתול שחור....

צהוב ועננים

ליאן הציגה תמונות מתוך סט הצילומים הזה שצילמתי כבר לפני חודש בבלוג שלה.

http://thecoolcloset.blogspot.com/

הנה כמה תמונות שאני אוהבת במיוחד.

מסיבעבע

כך פתאום הוזמנתי ל'מחבוז' (בעברית: מסיבעבע). בשל חשדנות קלה מצד המזמינות (מי זו המוזרה הזו שרוצה לתעד מסורת משפחתית? ובכלל מה מרגש בזה???) האינפורמציה שזרמה אלי בהקשר לאופי האירוע הייתה דלה ומצומצמת, קצת כמו לקראת מסיבת טבע סודית, מה שעורר את סקרנותי אפילו יותר. בתחילה היו בידיי שלוש פיסות מידע בלבד: האירוע מתמקד בהכנת מאפים עיראקים, זהו מפגש משפחתי וההתרחשות תתקיים בבית משפחת בקר.

איפה האירוע מתקיים שאלתי, וכתשובה התבקשתי לנחות בדירת בבית משפחת בקר למחרת בשעה 12:00.

אז לא ידעתי שהפעילות בדירה התחילה כבר בשעה 9:00 בבוקר עת הכנת בצק המאפים.

באיחור קל נכנסנו לדירה ענת ואני. בכניסה קיבל את פנינו שולחן אוכל גדול וסביבו כעשרה בני משפחה בגילאים שונים ובעלי ותק שונה בתחום, עוסקים בפעילויות רידוד, מילוי וגילגול לפי סדר עבודה ברור כשלכל אחד מבני המשפחה יש תפקיד ספציפי בתהליך. במטבח עוד כ-7 משתתפות בתפקידי מפתח – פתיחת וסגירת מעגל האפייה: מי שמכינות את הבצק הן גם אלה ששולחות אותו אל התנור ואל הטיגון ומוציאות אותו משם אחרי מטמורפוזה שהופכת אותו לחתיכה של אושר מנחם.

התעלומה, כך הרגשתי מתחילה להתבהר, מדובר במפגש משפחתי שבו הכנת המאפים המסורתיים זה רק תירוץ לגיבוש. הפסקול של הפעילות היה הצחוקים הנפלאים והקסומים של היוצרים לנוכח סיפוריה המצחיקים והמרגשים של יסמין (איך היה להופיע עם מרגול??). ענתי מיד תפסה את מקומה ליד השולחן והחלה לקחת חלק בגלגולים. בכל זאת יש לה קצת דם ספרדי בידיים.



התהליך מאוד ברור, הדודות מכינות את הבצק המופלא והגמיש הזה וחותכות אותו בידיהן לכדורים קטנים בדיוק בגודל המתאים להכנת המאפים. כקסם כדורי הבצק שווים בגודלם.
הכדורים מרודדים לעיגולים קטנים ושטוחים בעזרת מערוכי עץ נוסטלגיים, במיומנות מופלאה על ידי בעלי מקצוע מתחלפים.

התחנה הבאה היא תחנת המילוי. למשימת המילוי נדרשת אהבת בצק ומיומנות ידיים נרכשת.



אומנם צעירי השבט ממלאים עצמאית, אבל הם שואלים את הדודות מידי פעם כדי לקבל אישור על גודל/ צורה/ איכות הסגירה. המילוי משתנה בהתאם לבצק ובהתאם לקצב ההתקדמות, ואין ספק שפורץ מתוכך אושר גדול כאשר אתה מתחיל לזהות את תחתית קערת המילוי מבצבצת.

הייתי צריכה להיות ממש מרוכזת כדי לשים לב לרצף המילויים שזרם לשולחן העבודה, כשהגענו לדירה מילוי החומוס כבר נגמר והסמבוסקים המעולים כבר נשלחו לעמדת הכיריים במטבח לטיגון עמוק. מילוי הגבינה לסמבוסקים האפויים היה בשיאו, ואז הוגש לשולחן המילוי המתוק הראשון שמורכב מתערובת של שקדים מרוסקים, סוכר, קינמון והל, ומתגלגל לכדי סיגרים דקים וארוכים הנאפים בתנור.

מה שנקרא, תתאמנו בקטנה עם להקת החימום כי תיכף פורץ לפה הכוכב האמיתי של הערב ה"בעבע בתמר". בעבע הוא למעשה עוגיית בצק עגולה ושטוחה המלאה בתמרים ואגוזים, מעליה שומשום – ובמרכזה חור. אגב, חירור הבעבע הינו תפקיד של כבוד ולא כל אחד זוכה להיכנס לעמדת המחורר.

זה אושר גדול להכין את הבעבע ואושר גדול יותר לאכול. מי שלא טעם בעבע טרי וחם כנראה עוד לא לגמרי יודע טעימות מה היא, ומכאן נולד הכינוי מסיבעבע.

תודה ליעלי ויסמין בקר שפתחו את ביתן בפניי, תודה להורים המקסימים על טוב ליבם ותודה לדודות והדודים על הפתיחות.
תודה לענת ריב"א על ה'שידך' והעריכה.



בעבע תמרים:



להכנת הבצק:

1 קילו קמח
200 גרם חמאה
2 ביצים
כפית שטוחה מלח
2 כפות שמרים יבשים

את כל החומרים מערבבים במערבל עד שמתקבל בצק אחיד.
מעבירים את הבצק לקערה, מחסים במגבת שלא יתייבש ומשאירים אותו לנוח לפחות 20 דקות עד שהוא מכפיל את ניפחו. כדאי לבחור את הפינה החמה ביותר בבית כדי לעזור לו.

מלית התמרים:

שקית אחת של תמרים ללא חרצנים בוואקום
כפית קינמון
אגוזי מלך

שומשום לציפוי המאפה.

להכנה:
מחממים את התנור ל-180 מעלות.

מחלקים את הבצק לכדורים בגודל כדור פינג-פונג.
משטחים את הכדור במרכז כף היד ויוצרים שקע למלית.
בתוך השקע מכנסים את המילית כמות של חצי כדור פינג-פונג .
עוטפים עם הבצק את המלית היטב עד כדי כדור ומהדקים את הפתח כדי שלא ייפתח באפייה.
משטחים את הכדורים עד שהם נראים כמו פיתה קטנה וטובלים בקערה עם שומשום.
מעבירים לתבנית עם נייר אפייה ויוצרים חור במרכז בקוטר של חצי סנטימטר.
מורחים ביצה על המאפה כדי שיקבל גוון יפה בתנור.

אופים עד שמתקבל צבע של אפייה.

בפרק הבא: הפעילות במטבח ואיך הצלחתי להוציא את סודות הריגול למתכוני הבצק והמילוי מהדודות. וגם- מתכון לסמבוסק גבינות אפוי.

יום הולדת של עילאי- בקיץ האחרון

מי שבא לו בא

מחר- מסיבעבע

תלושי מזון - מס' 2

עדי חברתי הטובה אמרה לי שאני חייבת לטעום את ארוחת הבוקר של "אידלסון 10",
אז נפגשנו שישי אחד מלא שמש של סוף דצמבר.

"אידלסון 10" לא באידלסון, ואל תחפשו אותו שם,

מזמן עבר לבן יהודה 252 והתורים הארוכים בכניסה לבית הקפה ידועים בכל העיר.

המתנו בכניסה כ-20 דקות כי ידענו שתינו איזה שולחן בדיוק אנחנו רוצות, זה שנימצא בחוץ כמובן.

התיישבנו והזמנו ארוחת בוקר לשתינו.

לשולחן הגיעה בתחילה סלסלת לחמים וחמאה מגוונת שהכילה לחם כהה ודגנים, לחמניות מלחם לבן מתוקות וקרואסון בייבי. כבר הרגשנו אושר. המאפים היו טריים וטעימים במיוחד. ללחמים נוספו סלט, גבינה צהובה, נקניק, חביתה מקושקשת ו- 2 כוסות קפה.

היה מאוד מוצלח. אני לא יודעת אם זו החברה הטובה של עדי או באמת ה-ארוחת בוקר אבל אני יכולה לסכם שהיה מאוד טעים, חמים ונעים.

יהיה כייף לקבל המלצות לארוחות בוקר שוות בתגובות