‏הצגת רשומות עם תוויות שמרים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שמרים. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 19 במאי 2010

היפות והאופות- לחם פקאנים ואגוזי מלך



מאז שמיכל בראל ואני עסקנו באפיה במשך יום שלם (=היפות והאופות. סלוגן לא מקורי אומנם אך חמוד בהחלט) אני לא מסתכלת באדישות על מדפי הלחמים בסופר. ממש לא!!! אני עוברת ליד הלחמניה ושואלת אותה: "כמה התפחות עברת?", אני שואלת את הלחם הצרפתי זה שהציפוי שלו קשיח והפנים רך: "האם אתה יש בך מחמצת?" ואת הלחם הפשוט הלבן אני שואלת: "האם מישהו השקיע בך אהבה ולש אותך בין אצבעותיו?". אני פתאום מאמינה בהשקעה ובעבודת הכפיים שלחם אמיתי דורש, כל דבר אחר מיצג תעשיתיות יתר בעיני.
מכוון שהתהליך לא פשוט חילקתי את אופן ההכנה לסעיפים קטנים, צעד אחר צעד. למתמידים מובטחת בסוף תחושת גאווה נעימה בגוף וריח נעים בבית.
ובונוס קטן: בין התפחה להתפה צילמתי את דירתה של מיכל כך שבהמשך הפוסט תוכלו להתרשם מכל מיני פריטים שסיקרנו אותי לצלם.





לחם פקאנים ואגוזי מלך

כמות של 2 כיכרות גדולות או 3 כיכרות בינוניות

מצרכים:
2.5 כוסות קמח לבן
2.5 כוסות קמח מלא
2 כוסות מים
15 גרם שמרים טריים
100 גרם מחמצת. מי שאין לו פשוט לוותר ופשוט להוסיף טיפה יותר זמן בהתפחה
כף סוכר
3 כפיות מלח דק
90 גרם פאקנים- אפשר להשאיר אותם שלמים.
90 גרם אגוזי מלך- אפשר להשאיר אותם שלמים.
3 כפות שמן זית



אופן ההכנה:
1- ממיסים את השמרים הטריים בחצי כוס מים תוך כדי תנועת ערבוב עדינה. (בחצי כוס מים מתוך ה-2 כוסות שבמתכון).
2- מעבירים לקערה ערבוב גדולה את השמרים שהמסנו במים (+חצי כוס) , את שארית המים (1.5 כוסות מים), קמח לבן, קמח מלא, מחמצת (למי שטרח בערב שבת והכין אחת) וסוכר. מערבבים היטב עד שהמסה מתאחדת.



3- מעבירים את הבצק למשטח עבודה גדול, נוח ומקומח מעט.
4- לשים את הבצק כ- 7 דקות. אופן הלישה המומלץ הוא: לוחצים את הבצק עם שורש כף היד מהכיוון שלנו וקדימה בתנועת פתיחה, תופסים את הקצה הרחוק עם האצבעות ומקפלים חזרה ומהדקים בין 2 הקצוות לצורת כדור.מסובבים את הכדור בצק ב- 90 מעלות וחוזרים שוב על הפעולה. הנה רצף תמונות שיכול לסייע בהבנה של התנועה.



5- בתום כ- 7 דקות לישה הבצק צריך להיות מגובש, גמיש ובעל מראה אחיד.
6- להוספת התוספות: משטחים את הכדור בצק ומוסיפים את המלח, אגוזי הפקאן ואגוזי המלך. אפשר להשאיר אותם שלמים, במהלך הלישה הם ישברו בדיוק במידה הנעימה בשביל הביסים.





7- לשים את הבצק יחד עם התוספות עוד כ- 2 דקות נוספות.
8- שלב ההתפחה הראשונה: מעצבים את הבצק לצורת כדור גדול.
9- משמנים את קערת הלישה ומעבירים את כדור הבצק פנימה.
10- מורחים את הבצק בשמן זית כדי שלא תתייבש השכבה החיצונית בעת התפיחה.



11- מכסים את הקערה במגבת מטבח לחה ומתפיחים את הבצק בין שעה וחצי לשעתיים כאשר מוודאים שהבצק הכפיל את נפחו.
12- מעבירים את הבצק שוב למשטח עבודה מקומח קלות ולשים כדקה.

13- מחלקים את הבצק למספר הכיכרות הרצוי.


14- שלב ההתפחה השני: יוצרים מהבצק את הצורה הרצויה. זה יכול להיות צורת עיגול או צורה אובלית. אנחנו ניסינו וגם הצלחנו לאפות בכלי מקורי:עציצי חרס. בכלי חרס פיזרנו קמח דורום כדי למנוע הדבקות.



לפני

אחרי


15- בתבנית שבחרתם מפזרים קמח לבן, קמח דורום או קמח תירס בנדיבות.
16- מתפיחים את הלחמים בצורתם כחצי שעה.
17- במקביל מחממים תנור על הטמפרטורה הגבוהה ביותר.
18- מניחים בתחתית התנור כלי קטן עם מין מה שיעזור בהמשך ללחם לשמור על הלחות שלו.
19- מפזרים על הלחם קמח פשוט כדי שבסוף האפייה יתקבל צבע יפה וגוונים יפים בין הציפוי לתוכן.



20- קורצים בהם 'פנסים' דקים עם סכין משומנת או מספרים כדי לאפשר לאדים להשתחרר וללחם לשמור על צורתו.
21- מכניסים את הלחמים לתנור ורק אז מורידים את החום של התנור ל-190 מעלות.
22- אופים את הלחם כ-50 דקות עד שהוא משחים היטב.

· שימו לב! 10 דקות ראשונות אסור לפתוח את התנור. בתום ה-10 דקות מוציאים את קערת המים וממשיכים באפיה.
· תנו ללחמים לנוח טיפה לפני שאתם עושים בהם כל מיני ניסיונות או טעימות. בתאבון.


וקצת תמונות יפות מהדירה של מיכל:

ספר המתכונים של מיכל כתוב בכתב מסודר ונקי.

שיח עגבניות שגדל בעדנית. לא יאמון שזה קורה ממש בתל אביב.


לוח השעם הגדול ביותר בתל אביב.(קיר שלם).










יום חמישי, 7 בינואר 2010

מסיבעבע


כך פתאום הוזמנתי ל'מחבוז' (בעברית: מסיבעבע). בשל חשדנות קלה מצד המזמינות (מי זו המוזרה הזו שרוצה לתעד מסורת משפחתית? ובכלל מה מרגש בזה???) האינפורמציה שזרמה אלי בהקשר לאופי האירוע הייתה דלה ומצומצמת, קצת כמו לקראת מסיבת טבע סודית, מה שעורר את סקרנותי אפילו יותר. בתחילה היו בידיי שלוש פיסות מידע בלבד: האירוע מתמקד בהכנת מאפים עיראקים, זהו מפגש משפחתי וההתרחשות תתקיים בבית משפחת בקר.

איפה האירוע מתקיים שאלתי, וכתשובה התבקשתי לנחות בדירת בבית משפחת בקר למחרת בשעה 12:00.
אז לא ידעתי שהפעילות בדירה התחילה כבר בשעה 9:00 בבוקר עת הכנת בצק המאפים.



באיחור קל נכנסנו לדירה ענת ואני. בכניסה קיבל את פנינו שולחן אוכל גדול וסביבו כעשרה בני משפחה בגילאים שונים ובעלי ותק שונה בתחום, עוסקים בפעילויות רידוד, מילוי וגילגול לפי סדר עבודה ברור כשלכל אחד מבני המשפחה יש תפקיד ספציפי בתהליך. במטבח עוד כ-7 משתתפות בתפקידי מפתח – פתיחת וסגירת מעגל האפייה: מי שמכינות את הבצק הן גם אלה ששולחות אותו אל התנור ואל הטיגון ומוציאות אותו משם אחרי מטמורפוזה שהופכת אותו לחתיכה של אושר מנחם.

התעלומה, כך הרגשתי מתחילה להתבהר, מדובר במפגש משפחתי שבו הכנת המאפים המסורתיים זה רק תירוץ לגיבוש. הפסקול של הפעילות היה הצחוקים הנפלאים והקסומים של היוצרים לנוכח סיפוריה המצחיקים והמרגשים של יסמין (איך היה להופיע עם מרגול??). ענתי מיד תפסה את מקומה ליד השולחן והחלה לקחת חלק בגלגולים. בכל זאת יש לה קצת דם ספרדי בידיים.



התהליך מאוד ברור, הדודות מכינות את הבצק המופלא והגמיש הזה וחותכות אותו בידיהן לכדורים קטנים בדיוק בגודל המתאים להכנת המאפים. כקסם כדורי הבצק שווים בגודלם.
הכדורים מרודדים לעיגולים קטנים ושטוחים בעזרת מערוכי עץ נוסטלגיים, במיומנות מופלאה על ידי בעלי מקצוע מתחלפים.

התחנה הבאה היא תחנת המילוי. למשימת המילוי נדרשת אהבת בצק ומיומנות ידיים נרכשת.



אומנם צעירי השבט ממלאים עצמאית, אבל הם שואלים את הדודות מידי פעם כדי לקבל אישור על גודל/ צורה/ איכות הסגירה. המילוי משתנה בהתאם לבצק ובהתאם לקצב ההתקדמות, ואין ספק שפורץ מתוכך אושר גדול כאשר אתה מתחיל לזהות את תחתית קערת המילוי מבצבצת.

הייתי צריכה להיות ממש מרוכזת כדי לשים לב לרצף המילויים שזרם לשולחן העבודה, כשהגענו לדירה מילוי החומוס כבר נגמר והסמבוסקים המעולים כבר נשלחו לעמדת הכיריים במטבח לטיגון עמוק. מילוי הגבינה לסמבוסקים האפויים היה בשיאו, ואז הוגש לשולחן המילוי המתוק הראשון שמורכב מתערובת של שקדים מרוסקים, סוכר, קינמון והל, ומתגלגל לכדי סיגרים דקים וארוכים הנאפים בתנור.

מה שנקרא, תתאמנו בקטנה עם להקת החימום כי תיכף פורץ לפה הכוכב האמיתי של הערב ה"בעבע בתמר". בעבע הוא למעשה עוגיית בצק עגולה ושטוחה המלאה בתמרים ואגוזים, מעליה שומשום – ובמרכזה חור. אגב, חירור הבעבע הינו תפקיד של כבוד ולא כל אחד זוכה להיכנס לעמדת המחורר.

זה אושר גדול להכין את הבעבע ואושר גדול יותר לאכול. מי שלא טעם בעבע טרי וחם כנראה עוד לא לגמרי יודע טעימות מה היא, ומכאן נולד הכינוי מסיבעבע.

תודה ליעלי ויסמין בקר שפתחו את ביתן בפניי, תודה להורים המקסימים על טוב ליבם ותודה לדודות והדודים על הפתיחות.
תודה לענת ריב"א על ה'שידך' והעריכה.



בעבע תמרים:



להכנת הבצק:

1 קילו קמח
200 גרם חמאה
2 ביצים
כפית שטוחה מלח
2 כפות שמרים יבשים

את כל החומרים מערבבים במערבל עד שמתקבל בצק אחיד.
מעבירים את הבצק לקערה, מחסים במגבת שלא יתייבש ומשאירים אותו לנוח לפחות 20 דקות עד שהוא מכפיל את ניפחו. כדאי לבחור את הפינה החמה ביותר בבית כדי לעזור לו.

מלית התמרים:

שקית אחת של תמרים ללא חרצנים בוואקום
כפית קינמון
אגוזי מלך

שומשום לציפוי המאפה.

להכנה:
מחממים את התנור ל-180 מעלות.

מחלקים את הבצק לכדורים בגודל כדור פינג-פונג.
משטחים את הכדור במרכז כף היד ויוצרים שקע למלית.
בתוך השקע מכנסים את המילית כמות של חצי כדור פינג-פונג .
עוטפים עם הבצק את המלית היטב עד כדי כדור ומהדקים את הפתח כדי שלא ייפתח באפייה.
משטחים את הכדורים עד שהם נראים כמו פיתה קטנה וטובלים בקערה עם שומשום.
מעבירים לתבנית עם נייר אפייה ויוצרים חור במרכז בקוטר של חצי סנטימטר.
מורחים ביצה על המאפה כדי שיקבל גוון יפה בתנור.

אופים עד שמתקבל צבע של אפייה.







בפרק הבא: הפעילות במטבח ואיך הצלחתי להוציא את סודות הריגול למתכוני הבצק והמילוי מהדודות. וגם- מתכון לסמבוסק גבינות אפוי.