חייבים לצנן את האוירה

כנגד כל הסיכויים ובתחושה שהכל פועל נגדי, הפוסט הזה עולה ביעדו ושומר על שגרת ימי חמישי, אבל זה ממש כנגד כל הסיכויים.

החום, הלחות, מחשב לפטופ שהחליט למות אחרי שנתיים בלבד, מצלמה שלא תמיד מפקסת, עומס בעבודה בקיצר, אני כותבת שורות אלה עם לשון בחוץ. אבל אתכם זה הרי לא מעניין באיזה מרוץ הייתי בשבוע האחרון, הבטחתי מתכון בחמישי ומצידכם למה שיהיה שינוי?...

כדי לצנן את האווירה וכדי שאני לא ארגיש שגם בהכנת הפוסט אני נוזלת, נלך הפעם על מרק קר. אני מאלה שמסוגלים לשתות מרק חם בערך שבועיים בשנה, באמצע חודש ינואר ורק אחרי שדני רופ אומר שעומד להיכנס אויר סיבירי קר מצפון, בשאר השנה מרגיש לי חם מידי. לכן יחסית מגיל צעיר המרק הקר הזה אימץ אותי ואני אותו. למעשה הוא נקרא ציזיקי ומקורו יווני אבל מכוון ששנים אני מכינה אותו (בהשראת אימי) אני לא יודעת אם אני צמודה למסורת היוונית, כן או לא? אבל את מי זה מעניין הרי בכל מקרה אנחנו לא מעוניינים לדבר עם חצי אירופה לאור המשט והחצי הנשי לא מדבר איתנו.

תגובות כנות ומנחמות על אובדן הלפטופ יתקבלו בברכה. ובתקווה לשבוע חדש טוב ומוצלח יותר.

ציזיקי- מרק קר

2-3 מנות

המצרכים:

1 מלפפון חתוך לריבועים קטנים

1 מלפפון חמוץ חתוך לריבועים קטנים

1 גביע שמנת חמוצה

2 גביעי לבן 3% שומן

1 שן שום קצוצה דק מאוד

חופן שמיר קצוץ דק

חצי כפית מלח גס

פלפל שחור גרוס

אופן ההכנה:

מאוד פשוט (כי הרי אסור לעבוד קשה בקיץ) מערבבים את כל החומרים בקערה.

אפשר להוסיף מעט שמן זית למעלה ולסחוט עגבניה רכה מעל.

מומלץ להגיש עם פרוסת לחם איכותית או פוקאצ'ה.

נתראה בחורף... חחח - סתם, שבוע הבא באותו מקום ובערך באותה שעה.

סירות בלב פתח תקווה

מידי פעם יוצא שכדי להתקדם צריך ללכת טיפה אחורה, במקרה הזה, לקראת שבועות עלה לי זכרון ילדות הקשור בגבינות.

תדמיינו דירה קטנה בפתח תקוה, תחילתו של קיץ, מטבח בגוונים של ירוק (כן כן גם הקרמיקה וגם המקרר אמקור) ואמא מכינה לנו סירות, ככה היינו קוראים לירקות מרוקנים מתכולתם ממולאים בממרחים שונים של גבינות. כל כך אהבתי את הטעם ואת האסטטיקה.

הטעם של הירקות הטריים נימצא אצלי עמוק במארג הזכרונות של הילדות. אני מחפשת כבר שנים את הירקות עם הטעם של פעם , וזה כל כך נדיר למצוא כאלה. היום או שלירק יש טעם, או שיש לו ריח, או שיש לו צבע. לא מוצאים ירקות שמשלבים את כל התכונות יחד. לחיי ההנדסה הגנטית.

אז... אתם מוזמנים לבחור ירקות שונים, פה באמת כל ירק מוצלח, בעיקר: העגבניה, הפלפל והמלפפון. מרוקנים אותם מהלב שלהם ומפנים מקום לממרחי הגבינה. לדעתי את ה'בפנים' של פעם אמא שלי הייתה אוכלת במהלך ההכנה.
ממרחי הגבינה שהכנתי לצילומים מורכבים מחומרי גלם בסיסיים מאוד מתוך רצון להצמד לאותו מטבח מצומצם שהיה בארץ בתחילת שנות ה-80.

מבחינת הגבינות ניתן להשתמש בגבינות רכות (גבינה לבנה) החל מ-5% שומן, ועד גבינות השמנת ( שומן30%) . הכל הולך.

הקוטג' מוצלח בעיניי בשתי האופציות, גם ה-5% שומן וגם ה-9% טעימים בעיניי פחות או יותר במידה שווה.

מבחינת התוספות: ככל שיותר בסיסי ככה יותר טעים.

לקוטג' תענוג להוסיף בצל ירוק קצוץ וטיפה מלח ולפנות מקום בפלפל או עגבניה.

מגביע גבינה לבנה הכנתי 2 ממרחים: בראשון פפריקה מתוקה וטיפה מלח ובשני שומשום וטיפה מלח. בשני המקרים ניתן להוסיף חצי כפית של מיונז על מיכל שלם, אבל זה ממש לא חובה בעיני.

גבינת לאבנה הולכת נהדר עם זעתר ושומשום, יש לגבינת הלאבנה חמיצות מופלאה שהולכת נפלא עם פלפל אדום, זה חלום.

לגבי גבינה לבנה עם זיתים- יש אפשרות לקנות מוכנה, אבל האמת היא שהטעם בעיני ממש שונה לעומת גבינת זיתים שמכינים בבית. אז אם יש לכם זתים שהכנתם בבית פשוט ניתן לחתוך אותם לחתיכות בגדלים שונים ולערבב עם גבנה לבנה או קוטג' וטיפה מלח.

ללקק את האצבעות!!!!